היחס לפסק של "גדול בישראל" אצל הפוסקים

[אמסטרדם]

ידוע דרבים סומכים על ההיתר של השואל ומשיב לעשות "היתר עיסקא" גם כשאין ההלואה לשם לעשות רווחים, [וסומכים על היתרו אף שנראה מלשונו - לא זכור לי כעת איזה סימן - שאינו היתר חלק כ"כ], והנה ראיתי לאחרונה בספר "ברכת שלמה" על רבית [ממו"ץ בעלזא בירושלים] שכותב שהוא שלח שליח מהימן להגרי"ש אלישיב זצ"ל [ר"מ פריד - איש חסיד שהיה לאחרונה מבאי ביתו של הגרי"ש] לשאול אי סמכינן על ההיתר והגאון ז"ל ענה "הוא היה גדול בישראל ויכולים לסמוך עליו" - מהו פשרם של דבריו ז"ל???

[חרבונה]

ידוע דרבים סומכים על ההיתר של השואל ומשיב לעשות "היתר עיסקא" גם כשאין ההלואה לשם לעשות רווחים, [וסומכים על היתרו אף שנראה מלשונו - לא זכור לי כעת איזה סימן - שאינו היתר חלק כ"כ], והנה ראיתי לאחרונה בספר "ברכת שלמה" על רבית [ממו"ץ בעלזא בירושלים] שכותב שהוא שלח שליח מהימן להגרי"ש אלישיב זצ"ל [ר"מ פריד - איש חסיד שהיה לאחרונה מבאי ביתו של הגרי"ש] לשאול אי סמכינן על ההיתר והגאון ז"ל ענה "הוא היה גדול בישראל ויכולים לסמוך עליו" - מהו פשרם של דבריו ז"ל???

אחר העיון, שמא צריך לפרש בדוחק דברי הגרי"ש, שכיון שבעל השואל ומשיב היה גדול בישראל יכולים לסמוך על היתרו.
אך כמובן שביאור זה בדבריו הוא דחוק עד מאד, והלואי שימצא אחד מהחברים ביאור המתקבל יותר על הלב.

[אמסטרדם]

מלשון הגרי"ש ז"ל משמע שהוא עצמו לא הוה ברירא ליה להתיר את זה והוא מתיר רק מכיון שזה יצא מקולמוס השואל ומשיב שהיה גדול בישראל.
ונראה שזהו אחד מכללי הפסק - האומנם?
האם הגאון בעל חזו"א ז"ל ג"כ היה לו כלל כזה?

[מאיר סובל]

היה רגיל הגרי"ש לומר בנוסח כזה כשהוא לא רצה שיסמכו עליו כי לא ברירא ליה או שזה דיעבד, - הפנה להסתמך על אחרים [כאילו ולא הוא הנשאל הפוסק].

[אמסטרדם]

לי זה קצת פלא. ותודה לך ר' מאיר.

[אמסטרדם]

בקיצור: הגאון הרב אלישיב ז"ל שחזר על סוגיא דהיתר עיסקא עשרות פעמים לאורכה ולרחבה וגם ראה את סברותיו של השואל ומשיב ז"ל - לא ברירא ליה להתיר בכגון דא, ולכן היה צריך להיות זה ספיקא דאורייתא, ואולי יותר מזה, והנה באים לשאול אותו הלכה למעשה, והוא אינו מוצא לנכון למנוע האיסור אלא אדרבה ניחא ליה שמכאן ואילך יאמרו שהרב אלישיה התיר, ויש ללמוד מזה אחד מב' דברים: א' אף חכם שע"פ שכלו ודעתו הרחבה נראה לו שצריך להיות כך וכך, מ"מ אינו בכח לסתור סברא של "גדול בישראל", פי' מי שמן השמים פקע שמיה בתפוצות ישראל כגאון ומורה הוראה מובהק, אא"כ יהיה לו ראיה ברורה לזה [?], או ב' אף כשברור לחכם שהוא לא טעה, ונראה לו דעתו אמת לאמיתו ומוכן לישבע ע"כ, מ"מ אף שהוא עצמו צריך לנהוג כסברתו [?] אי"צ לפרסם דעתו ברבים באם יש "גדול בישראל" כנ"ל שמתיר.
אודה למי שיואיל להבהיר הענין.

[בן החבורה]

נא לתת לאשכולות כותרות יותר ברורות המשקפות את תוכן האשכול (ובדרך אפשר אני מציע גם למנהלי הפורום לתקן כותרות בכגון דא).

[בברכה המשולשת]

מעין כבר הורה זקן

[אמסטרדם]

מעין כבר הורה זקן

נא לציין מ"מ בענין זה,
בגמ' מצינו "הואיל ונפיק מפומיה דרב" - מה ענינה?
האם החזו"א ג"כ היה אומר כהרב אלישיב?
תודה לכל המשיבים בענין זה.

[חיים שיש בהם]

זה לא בדיוק המקום הנכון במאת האחוזים, אמנם היות שאני די חדש כאן, קבלו זאת בהבנה.
שמעתי מיהודי ישיש בירושלים, ששמע מת"ח שהיה נוכח בשעת מעשה אצל מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זצ"ל כשבאו לשאול אותו לגבי היתר עיסקא ופתח וסיפר מעשה שהיה אצל הגר"ש סלנט זצ"ל שסיפר על שני בחורים שלמדו בהתמדה וכאשר הגיעו לפרקם נישאו עב"ג, ובעוד שאחד מהם פרש לחיי מסחר וקבע עתים לתורה, נשאר השני לשקוד על לימודו בהתמדה, ונתן את כסף הנדוניה לסוחר בהיתר עיסקא, והתקיים מן הריבית. לאחר מאה ועשרים שנותיו עלה למרום וכמעט שנקבע דינו לג"ע, ולפתע הופיע קטגור שטען כי כל ימיו נהנה מן האיסור, היינו איסור ריבית. התפתח דיון הלכתי בין חברי בי"ד של מעלה, עד שנתעצמו להביא את אבי ההיתר המהר"ם מהיכלו ויצא דינו לחיי העולם הבא. הפטיר הר"ש ואמר: לאו כל אדם זוכה שיטריחו בעבורו את המהר"ם ללמד עליו זכות.
והגר"מ שטרנבוך שליט"א מביא בשו"ת (תשובות והנהגות ח"ה סי' רסג) בזה"ל: "אמנם רעדה אחזתני, ממה שהבאנו מספר "מעשה רב החדש", שהגר"א זצ"ל שמע מזקן אחד ושמו ר' משה חתן, שראה בחלום אחד שהיה מיושבי אהל, שבגן עדן פניו היו מוריקות כיון שהלווה בריבית, ושאל אותו (בחלום) למה לא הבאת להם ראיות מדברי האחרונים שמתירין, והשיב שבבית דין של מעלה אינם מסכימים להיתרים ומכים ועונשין, והוסיף שזו העבירה תמידית ביום ובלילה, ואפילו כשהוא עומד ומתפלל ביום האיום (יוה"כ), העבירה אינה זזה מידו. והגר"א זצ"ל ביקש שאפילו הסומכין על האחרונים, יזהרו מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה, ועכ"פ מיום א' דסליחות, ע"ש".
כמובן שהיכא דאי אפשר אי אפשר, וכהיום א"א להיזהר בלקיחת משכנתא וכדו', אך יר"ש יזהר שלא יפקיד תוכניות חסכון בבנק, כי תמורת האחוזים המזעריים שמקבל, נכנס לספקות נוראים כמובא.

[מאיר סובל]

אני מניח שאם השואל היה תלמיד שמתמצא בנוסחאות היחודיות [להתחמק, כן נ' לעניות דעתי] של הגרי"ש - הוא לא היה מיקל אחרי כזו תשובה.
אלא אם כן היה שעת דחק שצריך לחפש היתר ולהיתלות במי שכבר התיר.
בשביל התלמידים הרגילים - זה כמו אמירה מפורשת לא לסמוך לכתחילה, או לכל הפחות לא לסמוך "עלי" שאני התרתי.

[מ.ל.]

מענין לענין באותו ענין,
שמעתי פעם מהגרמ"מ שפרן בשיעור, כשנשאל אם היתר עיסקא הוא לכתחילה, והשיב בהלצה: "עיסקא זה טוב מאוד.. אבל היתר עיסקא, הרי לזה כבר צריך היתר.. נישט אזוי גלאט.

[אמסטרדם]

כמה מהמשיבים נכנסו לדון בשאלה הספיציפת של היתר עיסקא שאינו נושא האשכול, ומ"מ גם זה ראוי לברר מי הם האוסרים ומי הם המתירים [ואולי באשכול נפרד], והנני להעיר שהשאלה שהבאתי בריש האשכול הוא לא על עצם ההיתר דהיתר עיסקא אלא על מה שהשואל ומשיב מקיל [חוכך להקל] אף כשמקבל העיסקא אינו משקיע המעות כדי להרוויח אלא משלם חובות וכדו'.

[קולמוס הסופר]

מענין לענין באותו ענין,
שמעתי פעם מהגרמ"מ שפרן בשיעור, כשנשאל אם היתר עיסקא הוא לכתחילה, והשיב בהלצה: "עיסקא זה טוב מאוד.. אבל היתר עיסקא, הרי לזה כבר צריך היתר.. נישט אזוי גלאט.

ומ"מ גם זה ראוי לברר מי הם האוסרים ומי הם המתירים

בקובץ 'הישר והטוב' נדמה לי שהאחרון, יש מאמר מחכים ומסכם מאד בנושא היתר עיסקא מהגאון ר' מ"מ שפרן שליט"א.
דרך אגב, 'והשיב בהלצה', איזו הלצה, זה ממש רציני, עיסקא ממש מותרת לכל הדעות וגם בגמ' אין מפקפק על זה, היתר עיסקא מתחילת ברייתו היה דחוק.

[בברכה המשולשת]

מעין כבר הורה זקן

נא לציין מ"מ בענין זה,
בגמ' מצינו "הואיל ונפיק מפומיה דרב" - מה ענינה?
האם החזו"א ג"כ היה אומר כהרב אלישיב?
תודה לכל המשיבים בענין זה.

הגמ' מצאנו גם כבר הורה זקן- ועניינו שמה שהורה אחד מגדול"י אין לשללו, אך אם הפוסק אינו מסכים עמו לא יורה כמותו במשהו אחר, דומה.

[אוצר החכמה]

בעיני מוזרה השאלה האם החזו"א היה אומר כך וכדומה?
כמו שכתב הרב בברכה הרעיון של כבר הורה זקן מוזכר בחז"ל, וכן מצוי בספרי התשובות. ברור שאותו פוסק פעם יגיד כבר הורה זקן ופעם אחרת לא והכל תלוי בשיקול דעתו לפי העניין, הזקן, ותוקף מחשבתו שאינו צודק. מגוחך לנסות להמציא כללים ע"ז.

[קולמוס הסופר]

מעין כבר הורה זקן

נא לציין מ"מ בענין זה,
בגמ' מצינו "הואיל ונפיק מפומיה דרב" - מה ענינה?
האם החזו"א ג"כ היה אומר כהרב אלישיב?
תודה לכל המשיבים בענין זה.

הנה: זרעים סי' כ"ב.

א.JPG (20.11 KiB) נצפה 6942 פעמים

עיין שם כמה יש לו להשיג ולדחות את דברי פה"ש, ומ"מ כתב כבר הורה זקן.
אציין שהגרש"ז והגרי"ש כותבים כבר הורה זקן על החזו"א במקומות שונים.

[מ.ל.]

דרך אגב, 'והשיב בהלצה', איזו הלצה, זה ממש רציני, עיסקא ממש מותרת לכל הדעות וגם בגמ' אין מפקפק על זה, היתר עיסקא מתחילת ברייתו היה דחוק.

כפי הנראה אינך מבין בדיחות... הרעיון היה, שלעשות עסקים וכסף זה תמיד טוב.. והוא לא התכוון למונח 'עיסקא' התלמודי.

[אמסטרדם]

אני מניח שאם השואל היה תלמיד שמתמצא בנוסחאות היחודיות [להתחמק, כן נ' לעניות דעתי] של הגרי"ש - הוא לא היה מיקל אחרי כזו תשובה.
אלא אם כן היה שעת דחק שצריך לחפש היתר ולהיתלות במי שכבר התיר.
בשביל התלמידים הרגילים - זה כמו אמירה מפורשת לא לסמוך לכתחילה, או לכל הפחות לא לסמוך "עלי" שאני התרתי.

ממה שהגרי"ש לא אמר "אסור!" [במקום עבירה לכאו' אין לחלוק כבוד לרב] ש"מ דאיזשהו כח יש לפסק של "גדול בישראל" גם כאשר סיני ועוקר הרים כהגרי"ש ז"ל נראה לו ד"אסור" [הן מחמת ספק והן מחמת וודאות איסור], ורק שר' מאיר סובל מסופק בהשיעור והגבול של הך כח.

[אמסטרדם]

הגמ' מצאנו גם כבר הורה זקן- ועניינו שמה שהורה אחד מגדול"י אין לשללו, אך אם הפוסק אינו מסכים עמו לא יורה כמותו במשהו אחר, דומה.

בבקשה מחו"ר הפורום - מי שיודע שיגיד לי המ"מ לד"ז.

[אמסטרדם]

הנה: זרעים סי' כ"ב.

א.JPG

עיין שם כמה יש לו להשיג ולדחות את דברי פה"ש, ומ"מ כתב כבר הורה זקן.
אציין שהגרש"ז והגרי"ש כותבים כבר הורה זקן על החזו"א במקומות שונים.

תודה מעומקא דליבא על המ"מ - באם יש תח"י עוד מ"מ [הגרשז"א והגריש"א] שלא תמנע ממני.

[קולמוס הסופר]

באם יש תח"י עוד מ"מ [הגרשז"א והגריש"א] שלא תמנע ממני.

הגרש"ז במנחת שלמה.
ח"א עמוד 256.

מנחת שלמה א 256.JPG (16.11 KiB) נצפה 6878 פעמים

שם 441.

שם 441.JPG (25.11 KiB) נצפה 6878 פעמים

ח"ג 118.

ג 118.JPG (13.79 KiB) נצפה 6878 פעמים

הגרי"ש.
עיין ישורון י' 575 עי"ש.

אלישיב ישורון י 575.JPG (35.53 KiB) נצפה 6878 פעמים

הרב וואזנר.
שבט הלוי ח"ג 42.

שבט הלוי ג 42.JPG (25.37 KiB) נצפה 6878 פעמים

[אמסטרדם]

תבורך מן השמים.

[עתניאל בן קנז]

בענין 'היתר עיסקא'
אוסיף איזה פרטים, שכנראה יענינו את פותח האשכול.

סיפר ר' הניך פאדווא אב"ד לונדון (מעשי חושב עמ' תיט) בשם הרב מטשעבין, שפעם בא א' לאדמו"ר מבעלזא זצ"ל, וסיפר שרוצה לקנות דירה, ואין לו כסף. וכאשר האדמו"ר הציע לו לוות מן הבנק, השיב שזה כרוך בהיתר עיסקא... ענה לו האדמו"ר שאף הסמ"ע סמך על זה.
ובהערות שם, בשם הרב מטשעבין שהורה, ש'ההיתר עיסקא' תוקן בכדי שיסמכו עליו לכתחילה...
ומוסיף בשם האדמו"ר מבעלזא שהתנה שלא יסכמו על יותר מ16%!!!!

[אמסטרדם]

זה אכן עניין אותי [ידעתי את זה ושכחתיו ו"עתניאל בן קנז" החזירו], ותודה רבה לך ע"ז.

באופן כללי כמדומה דהכי רווחא שמעתתא אצל חסידים ואנשי מעשה להיצמד [בדרך כלל] לפסקי ה"גדולים שבישראל" שמן השמים נשלחו להורות לבית ישראל, וכגון מחברי השו"ע ונושאי כליהם המפורסמים, וידוע שבעל התניא ז"ל בשו"ע שלו הלך הרבה בעקבות המ"א [אך מובא שבסוף ימיו התחרט על מה שהלך כ"כ בעקבות המ"א].

[אמסטרדם]

רצוי לצרף מה שמצאתי בחיפוש בפורום [מאן דהו מסתפק אודות מה שאמר הגריש"א אם זה אכן דעתו...]

[אמסטרדם]

מצו"ב דברי הגר"א גניחובסקי ז"ל הנוגעים לעניננו.