ברוך שחלק מחכמתו בשם ומלכות היום

[איש רגיל]

כן, הבנתי, אפילו התייחסתי לזה לעיל. אני התכוונתי יותר לדברי ראש חכם שנראה שהפריע לו עצם זה שהוא בירך.

סתם לעצם הדיון שלכם אם לא בירך בפעם הראשונה, גם לי זכור מהמשנה ברורה שאם לא בירך בפעם הראשונה - הפסיד. וכנראה זה מהמקור של בן חבורה.

נכון, לראש חכם הפריע מדוע בירך, הלא מעולם לא בירך. והראיה שמעולם לא בירך היא, שאם היה מברך במועצת לא היה מברך במוצ"ש [ועדיין לא נענה בתשובה טובה].

[החזן]

כן, הבנתי, אפילו התייחסתי לזה לעיל. אני התכוונתי יותר לדברי ראש חכם שנראה שהפריע לו עצם זה שהוא בירך.

סתם לעצם הדיון שלכם אם לא בירך בפעם הראשונה, גם לי זכור מהמשנה ברורה שאם לא בירך בפעם הראשונה - הפסיד. וכנראה זה מהמקור של בן חבורה.

נכון, לראש חכם הפריע מדוע בירך, הלא מעולם לא בירך. והראיה שמעולם לא בירך היא, שאם היה מברך במועצת לא היה מברך במוצ"ש [ועדיין לא נענה בתשובה טובה].

אפש"ל אוקימתא כזו: הגרב"מ עצמו אכן לא מברך, אבל היה בקהל אחד שמברך תמיד, והגרב"מ הוציאו בברכתו.
אי נמי אפש"ל שלדעתו של הגרב"מ רק באותו מעמד (או סמוך לו) הגיע הגראי"ל לדרגת ראוי לברכה זו, ולכן אין בכך כלום שראה אותו בתוך שלושים יום, שהרי באותה שעה עדיין לא היה ראוי לברכה.

[אבן זועקת]

אין כאן אף אחד שיכול לשאול את השאלה הזו את הגרבמ"א?

[ארי במסתרים]

כן, הבנתי, אפילו התייחסתי לזה לעיל. אני התכוונתי יותר לדברי ראש חכם שנראה שהפריע לו עצם זה שהוא בירך.

סתם לעצם הדיון שלכם אם לא בירך בפעם הראשונה, גם לי זכור מהמשנה ברורה שאם לא בירך בפעם הראשונה - הפסיד. וכנראה זה מהמקור של בן חבורה.

נכון, לראש חכם הפריע מדוע בירך, הלא מעולם לא בירך. והראיה שמעולם לא בירך היא, שאם היה מברך במועצת לא היה מברך במוצ"ש [ועדיין לא נענה בתשובה טובה].

אפש"ל אוקימתא כזו: הגרב"מ עצמו אכן לא מברך, אבל היה בקהל אחד שמברך תמיד, והגרב"מ הוציאו בברכתו.
אי נמי אפש"ל שלדעתו של הגרב"מ רק באותו מעמד (או סמוך לו) הגיע הגראי"ל לדרגת ראוי לברכה זו, ולכן אין בכך כלום שראה אותו בתוך שלושים יום, שהרי באותה שעה עדיין לא היה ראוי לברכה.

אני מקוה שאתה כותב בהומור ולא ברצינות.

[יורם נ.]

חושבני להכתיר את האשכול בשם "התם ומיתמם עם תמימים".
הבה נניח את כל האמת: כל מגיב כאן יותר ציני מהשני. כולם כביכול מתחסדים כאן מה היתה 'הסברא האמיתית' של הברכה לבטלה, כשכל אחד בליבו יודע שהיה כאן 'הפרו תורתך' אמיתי וכפי שהבאתי כבר בתחילת האשכול. והגרב"מ אזרחי שאחרי הכל הוא יהודי יר"ש, נקט כך להלכה להאי שעתא גרידא ומשום עת לעשות לה'.
כל הפולמוס הציניקני כאן, המציג עמדה של כאילו - מה יהיה הדין אם מחר בבוקר אני ילך ברחוב ויפגוש את הרב שטיינמן - האם לברך בהתרגשות את ברכת אשר חלק, או לחפש איזה גדול שיוציא אותי - פולמוס זה הוא חוכא וטלולא, ומתאים לפורומים פוליטיים אחרים, ואין כאן מקומו.

[פנימי]

אפש"ל אוקימתא כזו: הגרב"מ עצמו אכן לא מברך, אבל היה בקהל אחד שמברך תמיד, והגרב"מ הוציאו בברכתו.

כבר טענתי לעיל שיש בעיה להוציא את הבקי אם אינו יוצא בעצמו.

חושבני להכתיר את האשכול בשם "התם ומיתמם עם תמימים".
הבה נניח את כל האמת: כל מגיב כאן יותר ציני מהשני. כולם כביכול מתחסדים כאן מה היתה 'הסברא האמיתית' של הברכה לבטלה, כשכל אחד בליבו יודע שהיה כאן 'הפרו תורתך' אמיתי וכפי שהבאתי כבר בתחילת האשכול. והגרב"מ אזרחי שאחרי הכל הוא יהודי יר"ש, נקט כך להלכה להאי שעתא גרידא ומשום עת לעשות לה'.
כל הפולמוס הציניקני כאן, המציג עמדה של כאילו - מה יהיה הדין אם מחר בבוקר אני ילך ברחוב ויפגוש את הרב שטיינמן - האם לברך בהתרגשות את ברכת אשר חלק, או לחפש איזה גדול שיוציא אותי - פולמוס זה הוא חוכא וטלולא, ומתאים לפורומים פוליטיים אחרים, ואין כאן מקומו.

אני לא חושב שאדם יכול לדעת מה שבלב חבירו!
אם אתה ציני, זכותך!
אני, לא ציני!

[יורם נ.]

עת לעשות לה' זה לא סברה שימושית? זה ציניות? אני חושב שזו טענה שמיישבת את כל חיבוטי הנפש והמצפון כאן.

[כתונת_פסים]

חלילה להאשים אותי כאילו אני מזלזל בכבודו של הגרי"ח זוננפלד ז"ל – ההיפך הוא הנכון. למרות שהרב סובל היה מפנה אליו שאלות שונות ופעמים אפילו משונות בשעה שהיה אוכל פת שחרית כמו האם מי שאינו טובל בערב שבת מותר לו לברך על הבשמים במוצאי שבת על פי מה שכתב הבני יששכר שהנשמה יתירה מופיע עם הטבילה בערב שבת וכמו מדוע כתב המ"ב כך וכדו' כאשר איני בטוח שבזמנו כבר התקבל המ"ב בירושלים ועוד הרבה כהנה. למרות זאת היה מרן הגרי"ח זוננפלד ז"ל משיב לו על כל שאלותיו ובין השיטין ניתן לראות את פקחותו של מרן הגרי"ח איך הוא משיב ואינו משיב וכמה סבלנות היה לו.
כמו כן שמעתי מנכדו של הרב סובל רמ"מ קארפ שיש בידו עוד המון כתבים ממנו והוא עומד להוציאם לאור. – עוד אציין שעומד בעז"ה להופיע ספר בשם מלך שלם שם נקבצו ובאו לך כל התשובות שהשיב מרן הגרי"ח זוננפלד ז"ל.
---
מה ששאל מי ששאל האם באותה סיטואציה ממש ניתן לברך על האדמו"ר מחב"ד זי"ע – כפי שכתבתי הדבר צורם מאוד להשתמש עם ברכות ופסוקים לקידום מכירות – ואני מזועזע כל פעם מחדש איך זה שאנשים אינם חוששים לכתוב ויהי נועם וכו' לצורך תעמולת בחירות וכדו'. – וכבר הארכתי שאצל רב"מ שאני והמבין יבין.
---
אם אאל"ט ראיתי מכתב ממרן הגר"ח קנייבסקי שבשעה שאומרים פסוק ויהי נועם צריך לעמוד - ואמרה משה רבינו עליו השלום כדי שתשרה שכינה במשכן - ונועם תואר לשכינה הקדושה הוא וכפי שביאר רש"י בכמה מקומות וחלילה לנו להשתמש בזה לצורך תעמולה. וקידום מכירות.

[איש רגיל]

חלילה להאשים אותי כאילו אני מזלזל בכבודו של הגרי"ח זוננפלד ז"ל – ההיפך הוא הנכון.

כבר מצאנו מי שזלזל באמת בכבודו של הגרי"ח זוננפלד. viewtopic.php?f=7&t=15637

[כתונת_פסים]

אם הבנתי נכון פותח האשכול שם טוען נגד המעמד מדוע הכניס בסוף הערות רק כדי שיסתדר לו העימוד ותו לא.
על מרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע טרם ראיתי מי שזילזל בכבודו. והרי היה בחיר תלמידיו של מרן הכתב סופר זי"ע והוא זה אשר שמר על הגחלת בירושלים במשך כחמישים שנה.
וידוע מה שאמר מרן הגרי"ז ז"ל כאשר אמרו לו שמרן הגרי"ח ז"ל שלף מיד והשיב שציון במשפט תפדה בגימ' תלמוד בבלי ותושביה בצדקה תלמוד ירושלמי כאשר התווכחו בזמנו אם צריך גם לקבוע סדר בתלמוד ירושלמי שאין לו כל ספק שאמרה ברוח הקודש.

[איש רגיל]

אם הבנתי נכון פותח האשכול שם טוען נגד המעמד מדוע הכניס בסוף הערות רק כדי שיסתדר לו העימוד ותו לא.
על מרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע טרם ראיתי מי שזילזל בכבודו. והרי היה בחיר תלמידיו של מרן הכתב סופר זי"ע והוא זה אשר שמר על הגחלת בירושלים במשך כחמישים שנה.
וידוע מה שאמר מרן הגרי"ז ז"ל כאשר אמרו לו שמרן הגרי"ח ז"ל שלף מיד והשיב שציון במשפט תפדה בגימ' תלמוד בבלי ותושביה בצדקה תלמוד ירושלמי כאשר התווכחו בזמנו אם צריך גם לקבוע סדר בתלמוד ירושלמי שאין לו כל ספק שאמרה ברוח הקודש.

פותח האשכול שם זה אני, ואכן טענתי שבספר הכניסו הערות רק כדי שיסתדר לו העימוד, ולדעתי זה זלזול בגרי"ח זוננפלד. אמנם אתה טענת שם שכך היה מנהגם של החפץ חיים והגרח"ק, אך לדעתי העניה זה זלזול.
את הסיפור שכתבת לא הבנתי, אך סתם למען הידע, לשון הפסוק הוא 'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה'.

[כתונת_פסים]

ידוע מה שפירשו מהו שאמרו חסורי מחסרא והכי קתני שרבי הקדוש פעמים היה צריך להשמיט מן המשנה כדי שיסתדר עם המנגינה.
רצונך להתקיף אותי - ואיני יודע בדיוק מדוע - אך לפחות השתדל נא לדבר לעניין.
לא מתאים לי - וגם אין לי זמן לרדת לרמות כאלו.

[איש רגיל]

ידוע מה שפירשו מהו שאמרו חסורי מחסרא והכי קתני שרבי הקדוש פעמים היה צריך להשמיט מן המשנה כדי שיסתדר עם המנגינה.
רצונך להתקיף אותי - ואיני יודע בדיוק מדוע - אך לפחות השתדל נא לדבר לעניין.
לא מתאים לי - וגם אין לי זמן לרדת לרמות כאלו.

מי פירש כן?
ולענין ההתקפות, זה נראה שאתה מזמין את ההתקפות, לאורך כל האשכול כאן והאשכול שם אתה מבזה את עצמך ללא צורך.

[חכם באשי]

הביאור על חסורא מחסרא שהביא הרב 'כתונת' מטו משמיה דהגר"א. עי' באסופת מאמרי הגר"א שהביא רי"ש שפיגל ב'ישורון', חלק ז או ח.

[כתונת_פסים]

יישר כוחך הרב חכם באשי.
משום מה יש לי בראש שראיתי כן בתפארת ישראל.
בקשר לגימטריה שכתבתי אכן כתוב ושביה ובחשבון פשוט ושביה בצדקה בגימ' תלמוד בבלי. 524

[בן החבורה]

צודק הרב כתונת_פסים שנמצא כן בתפארת ישראל. הוא במס' ערכין פרק ד' בועז אות א'.

[כתונת_פסים]

יישר כוחך הרב בן החבורה.

כמדומני שעיקר החידוש בזה שהיה להם מנגינה למשנה.
אך המושג ויותר נכון ההיתר להשמיט מן הטקסט ולו רק כדי שיתאים עם המנגינה לכאו' אינו צריך לפנים, ואין כל ספק בכך שכל הפייטנים שהשתמשו בחרוזים שינו מפני החרוז והשירה.

[יאיר]

איש רגיל וכתונת פסים!
הבא שמדבר על השני - פסול!

[גם זו לטובה]

א' ראה בתוך ל' יום ולא בירך בפעם הראשונה -הבה"ל ס' ריח מצדד שאינו יכול לחזור ולברך וכן דעת רוב פוסקי זמנינו [כמבואר בשער העין עמ' מב, ודברי הגרשז"א מנח"ש עג צ"ע.]
ב' האינו חייב בברכה אם יכול להוציא אחרים- מאירי ר"ה כט ובט"ז ס' תפ"ד סק"ג מבואר דאינו יכול להוציא אחרים וכן מטו משמיה דהגריש"א (שער העין עמ' מו') אולם בריטב"א שם מבואר דיכול להוציא
ג' להוציא אחרים ע"י רמקול- נחלקו פוסקי זמנינו, ומטו משמיה דהחזו"א דמהני.
ד' לא נתכוון שומע לצאת בתחילת הברכה- פשוט דלא מהני ובנידון דידן העולם לא הבין בתחילת הברכה שצריכים לכוון לצאת ידי חובה, אולם אפשר דהיו כמה שותפים לסוד שכן ידעו ונתכוונו לצאת וצ"ע.

אולי אפשר לצרף ולגבב קולות בשעת הדחק....מ"מ פשוט שאין זו הנהגה של "בן תורה" לסמוך על גיבובי קולות.