כשהחזן אומר "ברכו" הציבור צריך לכרוע?

[אריה לייב]

כשהחזן אומר "ברכו" הציבור צריך לכרוע?
ומהיכן המקור לכרוע בעניית הציבור 'ברוך המבורך לעולם ועד'?

והאם גם בעלייה לתורה הציבור כורע?

אשמח לתשובות ומקורות בענין זה.

[יאיר]

זו טעות חמורה שהשתרשה בציבור.
אין לכרוע כלל, כך נכתב במ"ב וכן כתב הגר"ע יוסף.

לפי המ"ב יש לעמוד באמירת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" ולפי הבן איש חי יכול לשבת ללא קימה כלל.

[עשוי לנחת]

ראה לדוגמא בפירושי התפילה לרוקח, קדיש עמוד רמט
'על כן הקהל כופפין הקומה בשעה שהחזן אומ' ברכו על שם עבדו את ה' ביראה' עכ"ל.

וראה באריכות בכרע רבץ פרק ה.

[יאיר]

אכן. כוונתי היתה לגבי השאלה שניה "מהיכן המקור לכרוע בעניית הציבור 'ברוך המבורך לעולם ועד'"?
[ויתכן שבעקבות דברי הרוקח נבעה טעות זו].

[חכם באשי]

גם ראב"ם בספר 'המספיק' (בחלק שפירסם דנה) מציין שיש לקהל לכרוע ב'ברכו'.
(אך אין בדבר חידוש גדול, כי הוא מחייב את הכריעה בהרבה מקומות בתפילה. עי' מאמרו של וידר, השפעות איסלאמיות וכו')

[אוהב אוצר]

זו טעות חמורה

למה חמורה?

חוץ מזה שדברי הרוקח ברורים שכורעים בשעה שהחזן אומר ברכו.
לא אמרתי שכך צריך לנהוג, אני לא פוסק, אבל דבריו של ראשון זה בהחלט יכולים להוות מקור קדוש.

[החזן]

כמדומה שהמקור לכריעה ב'ברכו' הוא בסדר היום. אך לשיטת הגר"א אסור לכרוע.

[יאיר]

זו טעות חמורה

למה חמורה?

חוץ מזה שדברי הרוקח ברורים שכורעים בשעה שהחזן אומר ברכו.
לא אמרתי שכך צריך לנהוג, אני לא פוסק, אבל דבריו של ראשון זה בהחלט יכולים להוות מקור קדוש.

אכן. כוונתי היתה לגבי השאלה שניה "מהיכן המקור לכרוע בעניית הציבור 'ברוך המבורך לעולם ועד'"?
[ויתכן שבעקבות דברי הרוקח נבעה טעות זו].

[היימישער]

ידועה דעתו של הרה"ק מקאמארנא, שאף החזן אין לו לכרוע בברכו, והמעיין יראה שהזכיר בהערות שאף לדעה שצריך לכרוע אין השומעים כורעים.

שולחן הטהור.jpg (197.26 KiB) נצפה 4312 פעמים

[בקרו טלה]

וראה באריכות בכרע רבץ פרק ה.

ועי"ע בפסקי תשובות

[כדכד]

ידועה דעתו של הרה"ק מקאמארנא, שאף החזן אין לו לכרוע בברכו, והמעיין יראה שהזכיר בהערות שאף לדעה שצריך לכרוע אין השומעים כורעים.

שולחן הטהור.jpg

נראה שכוונתו בהערות להערות המהדיר הר"א זיס זצ"ל שהוא הביא מקור שהש"ץ צריך לכרוע שכן הרה"ק מקאמארנא עצמו בשלחן הטהור ובזר זהב כותב שאין לכרוע כלל