דם חימוד בנישואין אחר גרות לחומרא

[מורה צדק]

מעשה היה השבוע בהגאון ר' מרדכי גרוס שגייר אשה לחומרא, אחר שעברה גיור בעבר שנתעוררו בו ספיקות, ובאותו היום עשה קידושין חדשים בין בני הזוג.
נתעוררתי בזה האם צריכה ז' נקיים משום דם חימוד, ואם היה מותר לעשות כן מלכתחילה להשיאם באותו היום.

[מאיר סובל]

ומה עם אבחנה בין זרע כשר לזרע פסול?
מרן הגרי"ש אלישיב הורה להחמיר בזה.

ולשאלתך עי' שבט הלוי ח"ה סימן קי"א אות א' "והצרכנו לספור ז"נ אחרי טבילת ספק גירות".
ובגויה גמורה מרן הגרי"ש היה מיקל, כך הביא בחוקת משפט אבהע"ז סי' ו' עמ' מ"ה, משום שדמה דנדה וזבה לא היה מטמא, לכן גם חימוד קל בה. אבל בספק היה מחמיר דעל צד שהיא יהודיה דמה טמא.
(ע"פ פרויקט השו"ת גירסה אחרונה)

[אוצר החכמה]

מה ההסבר בזה הלא על הצד שהיא יהודיה אין קידושיה דעכשיו כלום ואין כאן תבעוה לינשא שהרי כבר נשואה

מצד הסברא היה מקום להגיד להיפך שבגויה גמורה אין התביעה שתבעוה קודם גירותה נחשבת (כמו שלעניין קידושין מיקרי דשלבל"ע) וא"כ מייד אחר גירותה נחשב שנתבעה וצריכה לשבת שבעה נקיים, וא"כ גם בספק אסורה דווקא משום שמא היא גויה, אבל זה דבר המסור לשיקול הדעת ולפי מה שהבאת כנראה שהרב אלישיב לא ס"ל כך, מ"מ הצד ההפוך צ"ע.

[מאיר סובל]

המקרה שעליו דיבר מרן הגרי"ש לא היה כשהיתה נשואה כדמו"י בראשונה, אלא שגרו יחדיו כדרך חילונים או גויים, ועתה באים לעשות חו"ק פעם ראשונה. גם בזה הוא חידוש לומר דאיכא דין דם חימוד, מהסברא שהעלית שהם כבר חיים יחד ומה שייך, ואולי זה הוא דין תבעוה לינשא, ובעצם עתה מתחילים הנישואין ע"פ תורה, א"כ דל מהכא סברות וטעמא דדינא, הדין הוא דין.
אבל יתכן שאף הוא יודה באופן שכבר היה חו"ק כדמו"י והתעורר אח"כ ספק, דאז ממ"נ כמש"כ.

יישר כח על ההערה.

[יגדיל תורה]

ומה עם אבחנה בין זרע כשר לזרע פסול?
מרן הגרי"ש אלישיב הורה להחמיר בזה.

שמא יש לסמוך על תשובות והנהגות (ח"ה סי' שכב), שלפי האגרות משה (אבהע"ז ח"ב סי' ד), יש להקל בגיור לחומרה כשמוכח בבדיקה שאינה מעוברת.
אך ראה בהמשך דבריו שפקפק בהיתר זה.

[מאיר סובל]

ואולי המעשה דעתה הוא בגיור מעוברת, דאז אי"צ אבחנה.