רימונים בספר תורה

[מורה צדק]

מה המקור לנתינת רימונים לספר תורה?

מתי זה התחיל?

והאם הוא מצוי גם בקרב קהילות האשכנזים?

[שבטיישראל]

אציין רק שכן היה המנהג של הקהילה הספרדית בביהכ"נ Esnoga באמשטרדאם

[חכם באשי]

הרימונים של ספרי התורה נידוני בכמה ממחקריה של ב' יניב, עי' רמב"י.
אך לא זכור לי שהיא דנה מאימתי החל המנהג והיכן.

[מורה צדק]

מה זה רמב"י (לבור כמוני)

והיכן ניתן לראות מאמרים אלו?

[חכם באשי]

רמב"י = רשימת מאמרים במדעי היהדות: http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=find ... on_lng=heb
כל מאמר נתפרסם בכת"ע אחר, כפי שנרשם שם.

[מורה צדק]

איפה משיגים את הקובץ הזה?

[הדעה והדבור]

מה המקור לנתינת רימונים לספר תורה?

מתי זה התחיל?

והאם הוא מצוי גם בקרב קהילות האשכנזים?

ב"קול צופייך" גילון 336 הסביר הרב מרדכי אליהו ע"ה שהטעם לרימונים הוא כי כשמוליכים את ספר התורה הם מצלצלים ורומזים לאדם שיעמוד לכבוד התורה.

מעניין לציין שכבר הרמב"ם הזכיר את הרימונים הללו: " "רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי - תשמישי קדושה הן, ואסור להוציאן לחול" (ראה: רמב"ם, הלכות ס"ת פ"י ה"ד).
יתכן שעיטור זה נלקח מבגדו של הכהן הגדול שעליו נאמר: "ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן וכו' ופעמוני זהב בתוכם סביב" (שמות כח, לג).

[מורה צדק]

הנה שאלתי שאלה זו לפני למעלה משנתיים, ונשכח ממני הדבר ששאלתיו כאן, ובינתיים כתבתי בזה תשובה, אשר מקיפה בחלקה עניין זה, והיא מצורפת כאן:

המנהג בהרבה מקהילות ישראל, ספרדים ואשכנזים, להניח רימונים על הספר תורה, וכן יש לזה יסוד חזק בספרי הקבלה, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל (עץ חיים שער י' פ"ג ובפרי עץ חיים שער קריאת ס"ת פ"א), שרימון אחד חסד הכולל חמשה חסדים, והשני גבורה הכולל חמשה גבורות. והוא רמוז בזה"ק (האזינו דף רצב.) תרין עטרין דנטיל התפארת. וכ"כ בספר זוהר חמה על הזה"ק (יתרו דף פח:) שדברי הזה"ק רומזים על שתי הרימונים שמניחים על הס"ת בשבת קודש. וכן למד הרמ"ק בפרדס רימונים (שער כ"ג פ"כ) מדברי הזה"ק (תיקוני הזהר תיקון כ"ו דף סט ע"ב). ובפרי עץ חיים (שם) כתב דנתינת הרימונים קשורים לפתיחת הארון, הוצאת ס"ת ונתינתו על התיבה, והכל קשור זה בזה, כידוע ליודעי ח"ן. וגם בחמדת ימים (ח"א דף ע"ו ע"ד) הביא בזה לעטר הס"ת ברימונים ושנהגו למכור מעלה חשובה זו.
וידוע שפתיחת הספר תורה בהיכל היא בקיעת אור גדול מאוד ע"פ הסוד, ועל ידי ראיית האותיות בספר תורה מתגלים האורות הניתנים על גבי האותיות (עי' שעה"כ דף מח ע"ד), והוא זמן עת רצון לקבלת התפלות, וכמו שאמרו בזה"ק (ויקהל דף רו.), אמר רבי שמעון, כשמוציאים את ספר התורה מארון הקודש לקרוא בו בציבור, נפתחים שערי הרחמים שבשמים, ומעוררים את האהבה למעלה בין הקב"ה לכנסת ישראל וכו'. ובסדר היום (שחרית של שבת), כתב: כשפותחין אותו לפני העם יכרע וישתחווה לפניו כעבד לפני אדוניו, ויודה לאדון הכל שבחר בנו מכל האומות, וזיכנו בתורתו התמימה, ואומר וזאת התורה וכו', ויתחנן כפי כוחו, כי עת רצון היא שמתגברים הרחמים בעולם.
ושו"ר בשו"ת רב פעלים (ח"ד יו"ד סי' ל') שכתב שלא נתקנו הרימונים לנוי, אלא יש בהם טעם ע"פ הסוד, וזה הטעם לא שייך בהיכא דמלביש הרימונים סמוך לפתיחת ספר תורה, כי עניינם רומזים לדברים העומדים ברומו של עולם וכו', ולכך על השמש להסירו שעה או יותר קודם לכן, שיהא ניכר הרמז.
ולכן, טוב לזכות את הילדים אשר תחת גיל בר מצוה, אשר אינם יכולים להשתתף בשאר המצוות של הס"ת, ולתת להם את הרימונים שיניחו אותם על הספר תורה. ומצוה זו תועיל לילד להחכים בתורה ויראה טהורה, שיזכה לאריכות ימים, וגם שיהיה שמור ומוגן מכל צרה ונזק, ובפרט שהוא עת רצון.
אך מצוה גדולה וחשובה זו אינה רק לקטנים, וראינו לגדולי ישראל שגם הם הזדרזו לקיים מצוה זו, וכמו שהעיד הרה"צ ר' סלמן מוצפי זצ"ל (הב"ד בשיבת ציון שער ח' אות י'), שגם המקובל הרב יעקב מונסה ז"ל נהג כן, וכן העיד בשיבת ציון שם שגם אביו הגאון ר' סלמן זצ"ל נהג כן, וגם ראש הישיבה הגאון ר' עזרא עטייה היה קונה מצוה זו, ומעטר את הספר תורה ברימונים.
וזמן הנחת הרימונים הוא בעת הוצאת הס"ת מן הארון, כאשר מתחילים לומר גדלו לה' איתי וכו', וכמ"ש האר"י ז"ל (שם) שבהוצאת הס"ת מן הארון הוא מושפע באותה שעה בהארה מכתרה של תורה, וכאשר מניחים על הרימונים, יכון תרין עטרין.
ושו"ר בספר שופר בציון להרגב"צ מוצפי שכתב (פ"ג ס"ה) לעשות כן גם בהוצאת הספרי תורה שבכל נדרי.

מ"מ בספרי האחרונים ראיתי שכתבו כן בשם ראשונים, ועדיין לא ראיתי זאת בדבריהם, ואשמח אם חכמי הפורום ימצאו איה מקומם.

[הדעה והדבור]

בשו"ת רב פעלים (ח"ד יו"ד סי' ל') שכתב שלא נתקנו הרימונים לנוי, אלא יש בהם טעם ע"פ הסוד, וזה הטעם לא שייך בהיכא דמלביש הרימונים סמוך לפתיחת ספר תורה, כי עניינם רומזים לדברים העומדים ברומו של עולם וכו', ולכך על השמש להסירו שעה או יותר קודם לכן, שיהא ניכר הרמז.
ולכן, טוב לזכות את הילדים אשר תחת גיל בר מצוה, אשר אינם יכולים להשתתף בשאר המצוות של הס"ת, ולתת להם את הרימונים שיניחו אותם על הספר תורה. ומצוה זו תועיל לילד להחכים בתורה ויראה טהורה, שיזכה לאריכות ימים, וגם שיהיה שמור ומוגן מכל צרה ונזק, ובפרט שהוא עת רצון.

ועיין ב"משנה הלכות" (או"ח מהדורא תנינא סי' קכ) שדן על כך שמזכים את הילדים בקשירת הס"ת:

"יפה העיר וגם אני הרהרתי בזה כי כיוון שזה דרך כיבוד אין מן הכבוד להציבור שהקטן יקבל. ובש"ע או"ח זי' קמ"ז גדול שבאותם שקראו בתורה גוללו ורגילים לקנותו בדמים יקרים לחבב המצוה. ושוב ראיתי בס"ח סי' תשנ"ז כתב אבל מצות אינן ירושה אלא הזקן הצדיק בעיר הוא יקשור ספר תורה ולא אחר שנאמר (ירמי' ב,ח) ותופשי התורה לא ידעוני ומשמע לכאורה בין הגבהות ובין גלילות יהי' דוקא ע"י גדולי ישראל, ולפלא על מנהג העולם לכבד קטני קטנים בגלילה. ולכן לכתחילה אין לכבד, אבל למחות בתוקף לפענ"ד נמי אינו כדאי והנח להם לישראל במה שנהגו בכמה מקומות כיון שאינו מנהג דדוקא זקן וצדיק העיר מניחין אותו על המנהג.
וכעת חשבתי שאולי הכוונה על ההגבהה ולא על הגלילה ובאמת מה"ט ראיתי אצל רבותי שהיו מהדרין להיותן הגבה שבת במנחה וצ"ע.
וראיתי לגדולי המורים לענין לכבד גלילה לקטן עיין במ"ב סי' קמ"ז שנהגו לכבד אף לקטנים שיש בהם דעת להבחין ענין דבר שבקדושה בכדי לחנכם במצות כ"כ בשערי אפרים".

[יוסףלוי]

מה זה רמב"י (לבור כמוני)

והיכן ניתן לראות מאמרים אלו?

בור!? אשריך ואשריי שאיננו יודעים מה זה רמב"י, ואין עיסוקנו בספרי מחקרים, אלא בספרי רבותינו נ"ע. והייתי ממליץ לך לראות רק את המקורות שמופיעים שם,
כי הדעה האישית של אותם חוקרים תמיד צריכה להיות מושמעת בין השיטים...

[חכם באשי]

בור!? אשריך ואשריי שאיננו יודעים מה זה רמב"י, ואין עיסוקנו בספרי מחקרים, אלא בספרי רבותינו נ"ע. והייתי ממליץ לך לראות רק את המקורות שמופיעים שם,
כי הדעה האישית של אותם חוקרים תמיד צריכה להיות מושמעת בין השיטים...

וכמו שאמרו: "לא תבוז לגונב דברי תורה"....

[בברכה המשולשת]

מה זה רמב"י (לבור כמוני)

והיכן ניתן לראות מאמרים אלו?

בור!? אשריך ואשריי שאיננו יודעים מה זה רמב"י, ואין עיסוקנו בספרי מחקרים, אלא בספרי רבותינו נ"ע. והייתי ממליץ לך לראות רק את המקורות שמופיעים שם,
כי הדעה האישית של אותם חוקרים תמיד צריכה להיות מושמעת בין השיטים...

כהערה קטנה: ברמב"י ממופתחים גם מאמרים של ת"ח יר"ש, וגם מאמרים ע"ה וגם מאמרים של כופרים, ויש לדון בכל מאמר לגופו.

[חכם באשי]

תן להם להתבשם מ'ביצת האשריך' שלהם,מדוע לך לקלקל להם את המצברוח?

[וואס]

מה זה רמב"י (לבור כמוני)

והיכן ניתן לראות מאמרים אלו?

בור!? אשריך ואשריי שאיננו יודעים מה זה רמב"י, ואין עיסוקנו בספרי מחקרים, אלא בספרי רבותינו נ"ע. והייתי ממליץ לך לראות רק את המקורות שמופיעים שם,
כי הדעה האישית של אותם חוקרים תמיד צריכה להיות מושמעת בין השיטים...

אם אינך יודע מה זה=מהיכן אתה יודע שיש שם חוקרים וכולי?

[בברכה המשולשת]

תן להם להתבשם מ'ביצת האשריך' שלהם,מדוע לך לקלקל להם את המצברוח?

מה לעשות ואני נוגע בדבר (הואיל וממופתחים שם גם מאמרים שלי)

[מורה צדק]

מה זה רמב"י (לבור כמוני)

והיכן ניתן לראות מאמרים אלו?

בור!? אשריך ואשריי שאיננו יודעים מה זה רמב"י, ואין עיסוקנו בספרי מחקרים, אלא בספרי רבותינו נ"ע. והייתי ממליץ לך לראות רק את המקורות שמופיעים שם,
כי הדעה האישית של אותם חוקרים תמיד צריכה להיות מושמעת בין השיטים...

הכרת הטוב היא גם למי שאינו הולך בדיוק בקו שלנו.
רק מה? אוי לו למי שיעיז להזכיר בספרו שמקורו מן המחקרים...