לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בלי איזה ידיעה וכ"ש עיון בהנושא, זה נראה שהוא מקשה שפסק הרמב"ם בהלכות מלוה לא אתיא כר"ש. איך מאידך במקומות אחרים כן פסק הרמב"ם כר"ש, ולזה נתכוין הב"י לומר שהרמב"ם פסק כן. אבל אליבא דאמת יש סתירות הרמב"ם בזה.
לא קראתי כל האריכות, רק ראיתי שהעלית שאלה נוספת. אבל לשאלה הראשונה לא הבנתי בדיוק, המצוה הראשונה זה להאמין ולדעת שיש בורא ומנהיג לבירה ולא שהכל נעשה ונוהג מאיליו ח"ו. והמצוה השניה זה לדעת שיש רק מנהיג א' ותו לא.
לומר בתיאבון יש לדון (לכתחילה בפורום אספקלריא אם זה פתוח עדיין..) האם זה לשון מתאים כדברי הדברי שלום, אבל פשוט שאין כל סרך חשש איסור של מסייע לידי עוברי עבירה ואמירת יישר באופן שאין כאן עבירה ואיסור אלא חיוב ומצוה
לכאורה פשוט שאינו מועיל כלל, כי באמת הרי אין איסור לאדם להוציא שם שמים (לבד משם המפורש כמובן) כל היום, כשהוא לאיזשהו תכלית, הרי אינספור תפילות ויהי רצון ולשם יחוד נתחברו בכל הדורות עם הרבה שמות בלי שום חשש ובעיה, וכל אדם יכול לחבר תפילות כאלו בעצמו (ורק באם יתברר שאמר ש"ש לבטלה ממש - כגון הקל ה...
לכאורה פשוט שכל עניני הרייטינג וכו' המקובל כהיום ליתן על חנות ברשת, כל עוד לא כותבים את זה לשם נקמה ובכוונה להפסיד ממון חבירו, לא שייך בזה לשון הרע. זה ממש לתועלת מעצם עצמותה, וברור שמפני תיקון העולם אין כל בעיה בזה. לא יתכן שאיסור לשון הרע מחייב אנשים לחיות כסומא בארובה. לכל היותר - אם אכן נניח שיש...
רש״י שבת ט: מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע: זה דלא כרש"י בברכות שכתב מחצי שש. ונמצא עוד דבר הצריך ישוב. רש&qu...
ומי גילה לך רז זה מתי בדיוק חל זמן 'הביכורים'? כמובן שבתורה נקרא שבועות חג הביכורים, כנראה ש50 יום אחר התחלת קציר שעורים כבר יש פירות באילנות שביכרו. (לאמיתו של דבר 'הביכורים' בעונת חג שבועות קאי על חיטים ושעורים, לא פירות האילן שמתבכרים מאוחר יותר). אבל על זה גופא אנו דנין, מה השייכות בין קציר השעו...
א - כפשוט שקציר שעורים ובעקבותיו חג שבועות חל מתישהוא בין פסח לראש השנה, ובשל כך מקומו שם כי מדובר מקרבנות וימים טובים. עדיין הזמן המדוייק יתכן להיות כמה שבועות אחר הפסח.
ב - הנקודה לא המשל של עגולות דוקא. דון מינה ואוקי בהסיפא, הנחת התפילין על המצח וכדו'
מה ההכרע - בפסוקים עצמם - שקציר העומר שייך באיזשהו אופן לחג המצות? למה לא נאמר שביום ראשון הקרוב אחר תחילת קציר העומר יקרבו מנחת העומר ויתחילו לספור אז? (ככלל, באמת הצדוקים ושיטתם מופיעים כסוג של עצלנים ולא בעלי מוח וחדשנים פוריים במיוחד. הלא לשיטתם אין ערך כלל למסורה, אבל כמובן וכפי שהאריכו הראשוני...
לפי זה המאריך בתפילתו עד הרבה אחרי שהציבור הלכו, עדיין נחשב שספר בציבור 'כיון שהיה באותו מעמד'? (הרי לא קאמר שמכיון שאומר לשם יחוד ומדבר מענין הספירה בשעה שהציבור סופרים זה נחשב לספירה בציבור, אלא פשוט מכיון שנכח שם).
מי זה האהלי שם? הרי מבואר בגמרא והראשונים שם שלא הגבה בזה חובו. ופשוט במסקנא דהיכי דלא מסיק בהו זוזי כ"ש דשרי, אלא דגופא דעובדא הכי הוי. מה שכן יש לתמוה בגמ' זו, מה לגבי הבין אדם לחבירו של העבד, ובשלמא לאדונו העבד משועבד אבל בסתמא למה ירדה בו מישהו אחר בפרך? וגם אם ניחא לבעלים, למה לא ליהוי כתו...
באותו ענין, האם יש חשש להניח לגוי (אחר, לא זה שמכרו לו את החמץ) להשתמש עם התנור וכדו' של כל השנה (יש בו בליעות חמץ ואולי גם בעין אם לא ניקו כראוי) שמכור לגוי? מצד שמבטל המקח ליכא חששא לכאורה שהרי משיירים דריסת הרגל והשתמשות,
לדבריך מי שמסופק אם קרא קריאת שמע (למ"ד בגמ' שקר"ש דרבנן) פשיטא שיחזור ויקרא שכן אין בזה ברכה לבטלה ומי מעכבו מלקרוא קריאת שמע כל היום? אבל כמובן זה לא עובד ככה, בכל ספק דרבנן הולכים לקולא ולא מטריחים את האדם לחזור, וכן היה הדין אמור להיות גם בהזכרות, אילולי החזקה
מעולם נתקשיתי בזה אך כמדומני שהרעיון בזה הוא שלאמיתו של דבר היות שמדובר בספיקא דרבנן (מחד, וחשש ברכה לבטלה / לא תשא מאידך) היה אמור להיות הדין בכלל שאין מחזירין אותו מספק, רק שיש חזקה שבוודאי המשיך לומר כפי מה שהורגל עד אז, אבל ברגע שאומר את זה צ' פעמים יש כבר חזקה (ואפילו רק סברא) להיפך, ואף שאולי ...
בגמרא בריש ברכות שהחמירו מאוד (אמרו על זה העובר על דברי חכמים חייב מיתה כמדומה) במי שבא לביתו עייף מהשדה וישן קודם שקרא קריאת שמע, משמע לכאורה שלא יצא שכן על פי רוב כבר קמו משינתם - עכ"פ אלו הפועלים - הרבה לפני הנץ החמה ויכולים לקרוא קריאת שמע אז
מאה שנה? לפי איזה חשבון מדובר סביר להניח שהיה תנועה של עשר אחוז מתיוונים מובהקים (דוגמת המשכילים) שהפיצו בפועל תרבות יוונית, לאידך גיסא היו הרבה - מסתמא עוד עשר אחוז - קנאים ובעלי מסירות נפש ולוחמים (אלו שפתחו דלתות ביתם ולא השתמשו בשוורים), וכמו תמיד היו ה80 אחוז באמצע, 'עמך בית ישראל', שנעו מצד זה...
לכאורה ידליק הנירות אחר פלג המנחה ויצא בזה עיקר חובת הלל והודאה, הן בברכת שעשה ניסים וגם אמירת הנרות הללו וכו' ובכלל ניתן להיאמר הדלקתה זו הלילא (על משקל קרייתה זו הילולא דמגילה), רק הבעיה שהדלקת הנרות בלילה ואז לא יצא חובת הלל שהיא ביום דוקא, משא"כ במדליק מבעוד יום. אך אולי יש בזה תרתי דסתרי (...
עכ"פ מה שרואים מיוסיפוס וספר המכבים זה שהדלקת הנרות בחנוכה - "חג האורים" - קדמה בהרבה לחורבן ביהמ"ק, ולאפוקי ממש"כ כמה ניקים וגם בשם בנו של הישועות מלכו ההסבר הפשוט לכל התופעה זה לכאורה כי בוודאי בזמן המקדש וכ"ש בתקופות הזוהר של החשמונאים היו"ט נחגג כזכר לנצחון המל...
ומה לגבי אין מבטלים איסור לכתחילה? הלא גם אחרי שיצא מתורת בריה הרי צריכינן לביטול. ומה בין מערב איסור בהיתר כדי לגרום ביטול לבין לועס איסור (המעורב כבר בהיתר) כדי לגרום ביטול?
מענין כל הפלפולים האלו, יש בידינו מסורת מבוררת מאירופה שכל החיילים היהודים גם היראים וחרדים ביותר אכלו מאכלות אסורות בשופי ובלי שום חשש ונקיפת מצפון, עד כדי כך שהוצרכו הרבנים (ראה לדוגמא בתשובותיו של הרב צירלסון הי"ד) להזהיר את החיילים הפשוטים יותר שהיתר זה לא תקף בשהותם בביתם לחופש ולפני ואחרי...
כהיום המים לשתיה באים או מהברז דרך המערכת העירונית שעוברת בדיקות כסדרן ומוסיפים כמיקלים לוודא שאין זיהום, וכן בקבוקי מים הנמכרים בחנויות הם מחברות גדולות תחת פיקוח הדוק של הממשלות. בעבר לא הבינו כל כך שהבישול גורם לבטיחות המים, רק ראו שסתם מים מזיק אבל שאר משקאות (גם אלו שמים היה עיקר המרכיב שבהם) ל...
ישורון חלק י״ג מהגרי״ש אלישיב זצ״ל. וצלע״ג זה לא מפורסם כל כך אבל ידוע שמקרים דומים אירעו בשמח"ת וכמה חטופים שנותרו בחיים והמחבלים ימ"ש התכוננו להעבירם לעזה, נהרגו בחילופי אש עם החיילים (שלכאורה כן ידעו שיש עמם הרבה משכונות), ולדאבונינו זה גם פתחון פה נגד שטני האומות העולם המונין את ישראל...
איפה התירו מעשה רציחה בידים? עיין מש״כ בספר שמרו משפט סימן קמ״ז “ ה) נחזור לנ"ד אע"ג שאין דוחין נפש מפני נפש בכללי שלום, מ"מ בזמן מלחמה כשם דשרי לסכן את הלוחמים למטרת המלחמה והשיקול הוא הצלת ותועלת הכלל, כך ג"כ נראה לומר שאם אין ברירה להציל את הכלל אלא ע"י יירוט ושיתוק מקור...
לא נראה בכלל שיש שאלה של לא תחנם בגמילות חסד לגוי. האיסור רק על סוג של 'מתנה', דהיינו בין שוים - קרובים וידידים - שרוצים להנות את מכיריהם, לא בצדקה וחסד שאמרו להדיא דמפרנסין עניין עכו"ם עם עניי ישראל
(אבל באמת יל"ע בהפוסקים והמפרשים בענין זה אם הקשו אודות לא תחנם)
כמדומני שהמאירי במגן אבות כתב שגם בקריאת שמע יש עמידה לפני המלך... ולהעיר מס' אבי עזרי בהל' תפילה שלפי הזכרון כתב שבזה"ז אי אפשר לקיים המצ"ע של תפילה אלא ע"י העמידה שתקנו לנו חז"ל. (הספרים אינם תח"י כעת ואפשר שאני טועה) לעיל כתבו שבגמ' לגבי כיסוי הלב מפורש להיפך ----- לכאור...
וצע"ג על הנצי"ב ודעימי' הסוברים שחנה התפללה באמת י"ח ברכות (במדרש כמובן שזה רק דרך דרש ורמז המורה על התוכן של התקנה המאוחרת להתפלל י"ח ברכות, לא שבפועל התפללה י"ח), שהרי היה ראש השנה וביו"ט מתפללים רק שבע
פשוט כצד הב', ולא מובן בכלל הדמיון לדם בתולים שפשוט דא"א בלא"ה וכל התקנה היתה להחיל עליה שם טמאה דוקא אחר שגמר ביאתו לגבי החשש שמא תראה, הרי נועץ צפרניו בקרקע וטעם שלא יפרוש שוה לגמרי לאמרה לו נטמאתי, שבזה עושה מעשה במזיד (וה"ה אם ממשיך לדוש באבר חי כמ"ש החוו"ד(?) שם), משא&q...
כל הדיונים האלו טובים ויפים, אבל לאו דווקא שייכים למציאות דהאידנא כללי המציאות שלפנינו נפסקו בהלכה ברמב"ם, וכן בשו"ע סימן שכ"ט. לא הוזכר שם אורים ותומים, סנהדרין, חזרה מעורכי במלחמה וכל אלו, ואפילו דיני יד תהיה לך על אזנך ומחנה קדוש לא מופיעים שם, רק פשוט נכרים שצרו על עיירי ישראל יוצ...
אם אין ברשותך נייד שיכול לקבל sms, לפעמים אפשר לעשות ברשת מספר טלפון ווירטואלי ששם תוכל לקבל הודעות (אבל הרבה פעמים זה לא עובד והחברות מרגישים בזה ומבקשים מספר טלפון אמיתי דוקא
מקילין בהפס"ט (מכיון שעיקרו מדרבנן שבנות ישראל החמירו על עצמם) א. יש מקילין, ויש חולקים. בפרט אלו שבפועל נוהגים נגד ר"ת עכ"פ בשעת הדחק. ב. לא תמיד זוהי חומרת בנות ישראל, ולפעמים הוי מדינא, ויש ליזהר היטב בדברים כאלו. בוודאי, הרי קינין ופתחי נדה מהדברים הקשים שבמקדש וגם קודם חומרת בנו...