לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
איש גבעות, אני חושב שיש כאן מוגבלות שלך בתפיסת גודל ההקרבה של הציבור בביטול כלל אירועי החג והמשמעות הרחבה של הדבר. הרי הציבור ברובו הגדול והצעיר לא חי בפחד מצמית כמו בחג הפסח, ובפרט עם העובדה שככל הנראה קרוב למחצית מן הציבור כבר עבר את הקורונה, א"כ ביטול האירועים החשובים הללו בא לא מתוך הכרה ו...
אולי יועיל לחדד שיש כאן שתי רמות של דיון. הרב מלמד מניח כמובן מאליו שמותר לו להתדיין ולהכריע בסוגיות ציבוריות מעין אלו, ומתוך נקודת מוצא זו הוא שוטח את נימוקיו. התגובות כאן מערבבות בין שתי השאלות. חלקן תוקפות את הרב מלמד על עצם היומרה שלו לעסוק ולפעול בסוגיות הציבוריות הללו כשאין הוא במעמד מספיק לשם...
אכן ספרו של הרב שג"ר מכוון לשינוי עמוק של לימוד העיון, שיהיה לכל הפחות זר [ומסתמא אף יותר מזה] למרבית בני הפורום דכאן. מכל מקום, בתחילתו ישנה סקירה של שיטות עיון שונות ויש בה עניין רב. אולי כן מתאים 'קונטרסי לימוד' שנכתב על ידי הרב אייל רזניקוביץ המלמד בישיבת ההסדר בירוחם, דפי לימוד על סוגיות ע...
צריך להוסיף שהחשש מהקורונה אינו חשש למותו של חולה זה או אחר ולכן קשה לדון מצד מיעוט המצוי. החשש הוא מקריסת מערכת הבריאות עקב התפשטות מהירה מדי של המגפה, וזה הנימוק לכל אותן הנחיות שנראות כמגדר מילתא, אך הן גופן האופן שבו ממתנים את ההתפשטות.
הרשב"א בתוה"ב, הביאו הבית יוסף ריש צח כתב בפירוש שטעם האוסר הוי טעם הנרגש לכל בני אדם, ושמה שכתבה הגמרא קפילא הוא משום שהקפילא לא מרע חזקתיה ועל כן גם סתם בני אדם ניתן לסמוך עליהם ובלבד שיהו משיחין לפי תומן. לא זכיתי לראות מי מבין הראשונים שחולק בפירוש על עצם היסוד של הרשב"א שטעם האוס...
אשמח אם יוכלו הרבנים להסביר לי מדוע אנו רגילים לדון על יצירות דיגיטליות בדיני אבידה, ולפלפל בגדרי בעלות וכדומה. לכאורה מסתבר יותר לראות את היוצר כבעל מלאכה שמספק שירות, ואת התשלום כתשלום על העבודה וההנאה שהוא מספק לי ואם כן כל עוד ידוע לי מיהו היוצר אינני פטור מלשלם לו את שכר עבודתו. אני סבור כמוך,...
אשמח אם יוכלו הרבנים להסביר לי מדוע אנו רגילים לדון על יצירות דיגיטליות בדיני אבידה, ולפלפל בגדרי בעלות וכדומה. לכאורה מסתבר יותר לראות את היוצר כבעל מלאכה שמספק שירות, ואת התשלום כתשלום על העבודה וההנאה שהוא מספק לי ואם כן כל עוד ידוע לי מיהו היוצר אינני פטור מלשלם לו את שכר עבודתו.
נראה לי שלכאורה המשנה אינה שייכת כלל לחענ"ן, שהרי כל דין חנ"ן לא שייך אלא במקום שעל ידי שנבללו איסור בהיתר בעניין שאין לנו עתה אלא חתיכה אחת ואז אנו דנים את כולה כנבילה. ולגבי זה נחלקו הראשונים באיזה אופן נחשב הדבר שנעשו האיסור והיתר כחתיכה אחת להצריך שישים כנגד כולה: אם בבליעה ע"י בי...
ואנן קיי"ל כר' יוחנן דאמר לקמן (דף ד:) איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה . לכן פי' ר"ת דאדרבה קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואם תאמר היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום. ויש לומר דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפלת השחר (דף כו.) דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה דהיינו אחד עשר שעות פחו...
עוד ראוי להעיר מהנהגת הרבנות הצבאית, שבהגיע זמן ה"שבועה" של החיילים - נותנים ליהודים תנ"ך ולהבדיל למוסלמים קוראן ולנוצרים את ספר תיפלתם (הבה"ח) ולדרוזים את מה שהם מאמינים בו (מטבע/מדליה שכנראה קדושה להם והם קוראים לה "ברית יתרו"). ואינני יודע מה בדיוק ההיתר שלהם. ובכלל...
על פניו אי אפשר לראות מהגמרא בברכות ראיה לטענתך שדיוק שכזה הוא דיוק מוכרח - ולכאורה שם משמע גם היפך טענתך. דיוק זה מובא שם כחלק מן הצריכותא בין שתי מימרות רב ושמואל - שכל שיש בו מה' מינים מברכים עליו מזונות, וכל שהוא מה' מינים מברכים עליו מזונות. ומבארת הגמרא דללא מימרת 'כל שהוא' היינו מדייקים דיוק ...
א. ר"ת לומד את זמן צאה"כ שלו מהסוגיה בפסחים. בסוגיה הזו כשם שצה"כ בא אחר ד' מיל מהשקיעה, כך עלוה"ש בא ד' מיל קודם הנץ. (ובלשון הגר"א: "מהא דפסחים כנ"ל, בתוספות הנ"ל") ב. הגר"א מבין שעלוה"ש אינו בהכרח ד' מיל קודם הנץ בכל מקום שהוא, אלא זמנו משתנ...
לפי איך שפירש ר"ת את הסוגיא היינו אמורים להסיק שצה"כ מאוחר ובמקומות צפוניים מסויימים אף אין לילה כלל, ואת כל זה החוש מכחיש - שאף באותם המקומות שלא בא צאה"כ דד' מילין במעלות, עינינו הרואות שישנו שם צה"כ המעשי דר"ת. כלומר, זהו רק ניסוח מוקצן של אותה הקושיא. )אינני יודע מה חשב ...
א. ר"ת לומד את זמן צאה"כ שלו מהסוגיה בפסחים. בסוגיה הזו כשם שצה"כ בא אחר ד' מיל מהשקיעה, כך עלוה"ש בא ד' מיל קודם הנץ. (ובלשון הגר"א: "מהא דפסחים כנ"ל, בתוספות הנ"ל") ב. הגר"א מבין שעלוה"ש אינו בהכרח ד' מיל קודם הנץ בכל מקום שהוא, אלא זמנו משתנה...
יפה, לקחת את הקושיא העצומה של הגר"א שהעלות והצאת סותרים, ולהפוך אותה לתירוץ... ובעיקר העניין, בספר יום ולילה של תורה תירץ שלעניין עלות השחר לא נוקטים כסוגיא דפסחים אלא כסוגיות אחרות. ואמנם הוא דוחק, אבל עדיף מאשר להנהיג מנהג שאיש מעולם לא נהג (קצת קשה לי לקבל את הסיפורים על הקהילות וכו', ומה ש...
מתנצל שאין לי כח לבדוק ולמצוא את השקר שבדברי אותם מגמתיים. אבל זה לא כל כך מטריד אותי , כי זה ודאי שמנהג פרשבורג לפני המלחמה היה כ'רבינו תם', וחיכו פחות מ72 דקות (ראה הזמנים בהלכה חלק ב פרק מו). וההסבר לזה הוא כמו שכתבתי למעלה, שבני ונכדי החתם סופר החליטו לבעוט במורשתו ולחלל שבת באותו זמן, כי כנראה...
לפי הגר״א ומשמעות התוספת ד מילין הם אחרי תשעים דקות, וזה הוא בא לאפוקי שלא יתכן להרחיק צאת כוכבים בינונים כ״כ, רק צאת הכוכבים הוא כשנשקע אורו מלהאדים, שזה קורה רק כשעה אחרי השקיעה כמו שמעידים כל אלו שבדקו את זה, וכן כותב מפורש המשנה ברורה בדעת הגרא שאין צאת הכוכבים לפני שנסתלק האדמימות מכל כיפת הרק...
נראה לכאורה שר"י הזקן עצמו כבר סבר כן, שאע"פ שהוא מיישב את סתירת הסוגיות כר"ת [כפי שמשמע בפשיטות בתוספות שבת לה. וכפי שמפורש בתוספות רשב"א פסחים צד.] הרי שהלכה למעשה רבים מהראשונים מביאים את תשובתו שיש ללכת אחר היראות שלוש כוכבים בינוניים אף אם עדיין יש אור בעולם [הביאו הב"י...
אין הנטילה נעשית למפרע לכתחילה, אלא שבתחילה נעשה קיום המצווה באופן של בדיעבד ולאחר מכן, מהנץ והלאה נעשה קיום המצווה באופן של לכתחילה. )וכעין זה ראיתי עכשיו, מבואר בדברי הרמבם בפרק ז הלכה ט: "ומצוה כהלכתה שיגביה אגודה של שלושה מינין בימין ואתרוג בשמאל, ויוליך ויביא ויעלה ויוריד, וינענע הלולב שלו...
בלא עיון ומסברא בעלמא - האין כוונת הגמרא לומר שמתוך זריזותם היו אנשי ירושלים מסתובבים כל היום כולו עם לולביהם, ורק במקומות שנטרדו בדבר אחר, כפי שמפרש רשי, הורידו את לולביהם. ונראה שמקור הקושיה הוא בהנחה שברגע הנטילה נתקיימה המצווה, ולאחר מכן אין בנטילה עוד קיום המצווה, אך לכאורה מאנשי ירושלים מוכח ש...
שמא יעלה על דעת מישהו שאני מכניס ראשי בין ההרים - ובכן אין לי ידיעה והבנה בנושאים אלו כלל. אלא שנתקלתי בעבר במאמר של חוקר בשם מרדכי פכטר, בשם 'קבלת הגר"א באספקלריא של שתי מסורות', שנתפרסם בקובץ 'הגר"א ובית מדרשו' בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. תורף טענתו, שלבעל הלשם פרשנות שיטתית לגר"א ול...
ראשית גם אתה לא כותב בשמך להבדיל מחלק מהכותבים כאן שאמנם לא כותבים בשמם אבל לא מסתירים אותו. אבל לעצם העניין לא מובן מה אתה רוצה. כך היא דרכה של תורה שדנים על דברים ומבררים אם הצדק עמהם אם לא והרעיון שלך שכל רב יעשה במחשך מעשהו ולא יטען את טענותיו ותתברר האמת וטעמה הוא עצמו חורבן. אף אחד לא חושד שמ...
ואני שמעתי שאין נוהגים לפרסם פסקים - לא רק את תוכן הפסק אלא את עצם מתן הפסק אף כאשר זה ניתן תוך התייעצות עם תלמידי חכמים גדולים. ועוד שהפרסומים שכן מופיעים הם על פי רוב בניגוד לרצון הדיינים וגישת בתי הדין שכל פסקי דין כה"ג השתיקה יפה להם. צא וראה מה ארע לרב אוריאל לביא ובית דינו שפסק הדין שלהם ...
ראיתי בארחות רבינו שהחזו"א הורה למשמשו לקשור את ציציותיו בעודם עליו, וסברתו שאין איסור ללבוש ד כנפות בלא ציצית אלא שחל עשה ובקשירה מקיימים את העשה של להטיל ציצית. (על פי דברי המרדכי הביאם רע"א בסי' יא מג"א יג, וברמ"א יג, ג שדנו במי שנפסקה טליתו בשבת) האם מישהו יודע להפנותי לדיוני...
אולי אפשר לומר שההכרעות המדיניות נכללות ב'משמיא קא רדפו לה', שהרי מהגמרא שם עולה שלא כל מקרה בו אחד מביא לידי מותו של חבירו יכול להיות מוגדר כרודף. ויש כמובן לדון בגדר המדויק של 'משמיא' אבל נראה שהכוונה היא שכאשר כל אחד מן הצדדים מתנהל בצורה טבעית ונורמלית, והרדיפה היא מצד גורם חיצוני להם דהיינו שהמ...
האם בכלל [גם לגבי סוזק"ש] אין לתמוה על המחמירים כזמן המג"א כשאינם מקפידים על זמן ר"ת גם בענייני דאורייתא? שהרי לכאורה זמן המג"א הוא מעלוה"ש עד צאת הכוכבים דר"ת
הפרשיה בפשוטה מתארת את נחמתו של ה לישראל - כיצד ה יבנה את הריסות ישראל מחדש, בניין יציב ושבניין זה יהיה מבוסס על אדני צדק ומשפט. וזוהי משמעות הדרשה - וכל בונייך, אלו שבאמצעותם (אנשי הצדק והמשפט) תבנה מחדש כנסת ישראל, הם אלו לימודי ה' - לימודים בלשון ישעיה הם התלמידים, לענייננו תלמידי (דבר?) ה'. ורב ...
כתב בערוך השלחן או"ח פז, ז: "ומה שמוני המצות לא מנאו זכירת יציאת מצרים בכללי המצות, נראה לי משום דבתורה כתיב: "למען תזכור את יום צאתך...", ולא כתיב בלשון ציווי "זכור את יום...". אלא הזכירה היא בגלל הדברים הקודמים שבפסוק שם, ולכן אם כי מן התורה היא – אינה נכנסת במנין המצ...
אולי אין לומר שכוונתו להזיק הוא סיבה לחייב, דהיינו שמשום שכוונתו להזיק מוטלת על הבעלים אחריות גדולה יותר לשומרו וכד' - שהרי א"א לומר כן בבור, שתחילת עשייתו לנזק, ואין בגדר זה שום סיבה לחייב יותר מאשר דבר שאין תחילת עשייתו לנזק. ולכן אולי צריך לומר שגדרי המשנה הם המאפיין המייחד כל אב, ויסוד יחוד...