לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ולעצם הענין כ"ה גם בדיוקים [ומגוחך הפקפוק בזה]. ועי' מגן אברהם סי' קס"ז סק"ח דמייתי פלוגתא בזה, ובסי' ר"ד ס"ק י"ד כתב בפשיטות לומר בסגול, וכ"כ בתשו' מעיל צדקה סי' מ"ב בחיי אדם כלל מ"ט סעיף א', ובערוה"ש סי' קס"ז סעיף ז' ע"ש. ועי' שאילת יעבץ ...
לא חלילה כדי להביע את דעתי בנדון, אלא כשאלת תם: האם יש נוסח אחד קדום שבו מופיע הניקוד קמץ במילה נהיה של ברכת שהכל? האם יש ממצא שתומך שבזמן הגמרא או הראשונים נהגו לברך בקמץ?
הניגון ביו"ט דווקא מובן, [וגם אינו קשור בהכרח לרבש"ע של החלומות], וגם א"נ שמי שחלם ונפשו עדומה יאמר בשעת אמירת הכהנים אבל לומר בסתמא ודאי אין לומר אלא כשמנגנים. כלומר זה אמנם העתקה אבל העתקה ראויה ונכונה. איני יודע מנין הפרשנות שהתרוה"ד ומהרי"ל ראו להחמיר יותר מהגמרא.
כמה הערות: א. זה לא סדר כרונולוגי אלא סדר עניני תוכני ומהותי. ב. החסרת נפ"מ בענין מצוה הבאה בעבירה שמיוחסת לר' ברוך בער. ג. מדברי הלקט יושר מבואר לכאו' דלא כהגרש"ז. ד. מה המעשה על ר"ש סופר?
יש מי שניסה לזהות את השואלים? אני מחפש את זהותו של ה"ר יוסף מאביניון השואל בתשו' הרשב"א ח"ג סי' רפ"ז שלענ"ד אף שהרשב"א כתב שלא ידע מאי קאמר. יש לבאר דבריו היטב.
יש בזה חזרה ברמב"ם שבמהדו"ק כתב שאם הוסיף בשאר המינים פסל, ובמהדו"ב חזר בו שלא פסול, ועי"ש בהשגות הראב"ד דשרי להוסיף גם בלולב ואתרוג. [אמנם הרמב"ם חזר בו רק לגבי הפסול ולא שאין מוסיפין לכתחילה]. לענין המטבעות, מה כתוב במכתבו של בן כוזיבא בענין זה? היות וההדס צ"ל גב...
לפי פשוטו יש את מינימום המצוה הנדרשת, אבל כמה שעושה יותר כעין תדורו זה יותר מצוה. אמנם מצאתי [בספר תורת הראשונים מוה"ק] מציאה נפלאה לאחד מרבותינו הראשונים ה"ה רבינו אברהם בן רבינו עזריאל [רבו של האו"ז ותלמידו של ריה"ח] בספרו על הפיוטים הנקרא ערוגת הבושם ח"ג בפירוש אהבה לפרשת...
בתשו' מהרם החדשות סי' ק"ע מכילתא פרשת המן ר' אליעזר המודעי אמ' למדנו שלא ירד מן בשבת, ביו"ט מנין, ביוה"כ מנין, שבת לא יהיה בו. מיכן נהגו אנשי לותיר לבצוע על ב' ככרות בסעודה מפסקת ליום הכיפורים.
בפשוטו אין מקום לטענה כזו, כיון שהשהחינו בעשית הסוכה הוא משום ששהחינו מברכין גם על תחילת המצוה שלא כמו ברכת המצות לדידן [דלא כהירושלמי], וע"כ מי שמברך שהחינו בסוכת חברו למה לא יפטור ג"כ עשית הסוכה, וגם אם כן הול"ל שיברך בעשיה. אמנם יתכן ע"פ תשו' הגאונים הידועה שבסוכת ביהנ"ס ...
ירושלמי יומא פרק א ה"א "בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים אבל בשיני על ידי שהיו נוטלין בדמי' ויש אומרי' שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים ויש אומ' שמונים ואחד ויש אומ' שמונים ושנים ויש אומ' שמונים ושלש ויש אומרים שמונים וארבע ויש אומרים שמונים וחמ...
זה ציטוט עצמי. ודברי הב"י והמנהג בחו"ל ברורין [והדחי' שכתבת קלושה בלשון המעטה], ומה שבא"י לא נגנו היינו מסתמא משום שלא ראו לנגן כל יום אולי מישהו חלם חלום, וגם משום ביטול מלאכה, אבל אין סיבה שלא לנגן ביו"ט, אם לא דנימא שמהני רק לחלום בן יומו.
לדעת הגר"א כל הברכות הם לשון הווה מהטעם שהוזכר כאן. וע"ע ערוך השולחן אורח חיים הלכות ברכות השחר סימן מו סעיף ג "וכן נראה עיקר דכל הברכות נוסחתן בהוה ולא בעבר כמו יוצר המאורות נותן התורה בורא פרי האדמה וכן כולם והטעם משום דהקב"ה פועל בכל עת ובכל רגע לא כאומן בשר ודם שרק עשה המלאכה...
נהנתי לעבור על הלוח החדש והיעיל, ואצרף בזה כמה הערות שעלו בעיוני: א. עמ' 9. קבלת שבת בציבור. יש לציין שלא כולם נהגו כן, עי' אזור אליהו. ב. עמ' 10 הערה 22 לענין כריעה במגן אבות, הנה מבואר בראשונים להדיא שהוא כמו חזרת הש"ץ [ודנו בזה למה א"א קדושה], וכ"ה לכאו' דעת הגר"א דאין לומר מג...
החקירה לא כ"כ פשוטה כמו שהצגת, הרי אין מי שסובר שמקיים מחוץ לסוכה, ודעת מורו של הריטב"א בשינה היא דעת יחיד ואעפ"כ נחלקו במצטער ויש להאריך. אגב, יש להביא קודם הנידונים בראשונים, ואח"כ נפ"מ של אחרונים.
אין ספק שזה גרסה משובשת, וכמש"כ תוכ"ד, והדברים פשוטים. [ועי' ביתר ביאור בספר הישר סי' תרע"א]. כמדומה שאצל כל אחד מהראשו' שמובא נוסח זה ניתן למצוא גם הנוסח הנכון, וראה רשימת האחרונים שנמצא בם שיבוש זה. מניסיון זה שיבוש מאוד נפוץ וגם כשאני כתבתי בענין זה אשתקיל מילולי בזה כמ"פ.
גם אין כו' ויש מקומות כו'. מחלוקתם כמ"ש האחרונים דפליגי אם הלילה ג"כ יום טוב או דוקא ביום ועיין של"ה ומ"א הביאו והעיקר שאין המצוה להרבות אלא ביום וגמ' ערוכה היא בכתובות ה' א' ועיין רש"י שם ד"ה אית ליה כו':
כמדומני מנהג אר"ץ. לעצם השאלה, כידוע מנהג פשוט אצל הרמב"ם הכונה מנהג נפוץ, וכונתו ברורה שי"א כל עשי"ת ויותר נפוץ ביו"כ ועוד יותר בר"ה. ובסידור ר"ש בר נתן נמצא רק במוסף של ר"ה בחזרת הש"ץ. מובא אצל וידר. ועוד מבואר שם שיש ג' הוספות בברכת קדושת השם [חוץ מהמל...
מובא בשם הגר"א באין ספור מקומות, סערת אליהו בתחילתו, אבן שלמה, תולדות יצחק כהנא על ספר יצירה בהקדמה בשם הגריא"ח, בית אבות בשם זקנו בעל מעלות התורה אחי הגר"א, ונמצא כבר בקיצור בביאור הגר"א על תקו"ז בליקוטים שבתחילתו.
שוב מצאתי: מקדש דוד טהרות סימן נד אמרינן בתוספתא דכלים פ"ו ב"מ שופר טהור ויש לעיין אמאי טהור שהרי הוא מדבר המקבל טומאה שהוא מן הקרנים ואמרינן בחולין כ"ה כל מעשה עזים לרבות הבאין מן העצמות מן הקרנים כו' ואי משום תשמישו אמאי לא יהא שופר ראוי לקבל טומאה שהרי שופר מכלי שיר הוא כמ"ש ת...
בית הבחירה למאירי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א "שכשדקדקו בתרגומו של אנקלוס שתרגם תרועה יבבא עם מה שראו באמו של סיסרא שנאמר בה ותיבב נודע שהתרועה דרך כלל הוא ענין אנחה ויללה". אמנם עי' ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן רצח "למדנו שתרועה הוא קול כעין בכי" ועי"ש שהבכי' היא זכר לבכ...
משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה: עי"ש בכל המפרשים. ובפרקי דר"א פל"ח.
שמעתי מנהג כמה ת"ח לעשות סיום ערב ר"ה לפטר מהתענית. וצ"ב שהרי אי"ז תענית מחויבת אלא לתשובה ומה שייך סיום. ואולי הכונה ע"ד בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וצ"ע.