לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
לסימנא טבא סימנא - מילתא היא (הסימן - ממש יש בו). ולפיכך עושים בראש השנה סימנים המראים לטובה, שנזכה בדין ושתתחדש עלינו שנה טובה, וז''ל התוס' [ע''ז ה' ע''ב, ד''ה ערב יו''ט – באה''ד], ור''ה מפני שהוא תחילת השנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה וכמה ענינים עושים בו לסימן יפה כדאמר במס' הוריות [יב' ע''א] וכר...
מאמר יפה רק יש קצת בעיה. הרי אין שום מצווה לפחד באלול. זאת בסך הכל תוצאה של מי שמאמין שהוא עומד לדין. אם מישהו לא מפחד כלומר יש לו בעיה באמונה. סיפורים כאלו מחזקים את האמונה? אם לא, מה מטרתם? להראות עד כמה אנחנו קטנים וחסרי סיכוי? לתת אוירה כללית של רצינות לגיל הרך? מטרת המאמר א' להרגיש ולהפנים שבן...
שבת מברכים חודש אלול בשבת זו הבעל"ט כשאנו עדיין נחים עבור עמל התורה שידרש מאיתנו ביתר שאת ויתר עוז בעז"ה בזמן אלול הבעל"ט הממשמש ובא, שבת זו אצל גדולי עולם וכך גם אצל בני עלייה, ומקדמא דנא גם אצל פשוטי עם, הייתה פתיחה והכנה לימים הנוראים הבאים עלינו לטובה. במאמר שלפנינו נביא בעז"...
זכר לגואל כמה דברים תקנו חז"ל שעלינו לעשות 'זכר לחורבן בית המקדש' (עי' בשו"ע או"ח סי' תק"ס). ואין צריך לומר שכמעט כל התעניות ובראשם יום תשעה באב הם כדי שנזכור מה אירע לאבותינו בימים ההם וגם לנו עד עתה (עי' במ"ב ריש סי' תקמ"ט). אמנם מצינו מנהגים שהיו נהוגים מקדמא דנא בחל...
בנות צלפחד אמרו: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. ובחז''ל נחלקו הדיעות האם הוא היה המקושש או מהמעפילים. ועוד מבוא' בחז''ל שבנותיו אמרו שהוא לא היה מהמרגלים ולא מהמאתים וחמישים עדת קורח. והנה רש''י כותב בסוף פרשת שלח שהמקושש היה בשבת השניה היות...
ממשה עד משה לא קם כמשה כך כותב המהרש''ל על רבי משה איסרליש – הרמ''א [שו''ת הרמ''א סי' סז'], וכך גם נחרט על מצבתו. הרמ''א הוא גדול הפוסקים בתפוצות קהילות אשכנז עד עצם היום הזה. וכפי שהמליץ עליו רבי יוסף שאול נתנזון [שו''ת שואל ומשיב, מהדורא חמישאה, סי' יח'] ''ובני ישראל יוצאין ביד רמ''א''. הרמ''א נפט...
ברכת 'שהחיינו' בימי ספירת העומר תיקנו חז"ל לברך ברכת 'שהחיינו' על פרי חדש וכן על מלבוש חדש שהן גורמין לשמחת הלב, נחלקו הפוסקים האם מותר לברך 'שהחיינו'. בימים אלו ימי ספירת העומר שמנהגם של ישראל שלא לישא אשה ולא להסתפר וממעטים קצת בשמחה (שו"ע או"ח סי' תצג'. טור סי' תצג', מובא במ"ב...
ברכת 'שהחיינו' בימי ספירת העומר תיקנו חז"ל לברך ברכת 'שהחיינו' על פרי חדש וכן על מלבוש חדש שהן גורמין לשמחת הלב, נחלקו הפוסקים האם מותר לברך 'שהחיינו'. בימים אלו ימי ספירת העומר שמנהגם של ישראל שלא לישא אשה ולא להסתפר וממעטים קצת בשמחה (שו"ע או"ח סי' תצג'. טור סי' תצג', מובא במ"ב...
בעי רחמנא למפרק יתנא בזמן שבית המקדש היה קיים כשהגיע יום י"ד בניסן, היה העם שבירושלים רב מאוד, וקול המונה נשמע למרחוק קול אדם וקול הבהמות המיועדות לקרבנות שביום י"ד בבין הערבים היו מקריבים לבד מקרבן פסח שהוא חובה, קרבן שלמים הקרוי 'חגיגת י"ד' ואע"פ שקרבן זה רשות ולא חובה, בכ"...
לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא איתא בגמ' סנהדרין (סה' ע"ב): רבא [ריעב''ץ גרס 'רבה'] ברא גברא [אדם - על ידי ספר יצירה שלמדו צרוף אותיות של שם – רש"י] שדריה לקמיה דרבי זירא [שלחו לרבי זירא] הוה קא משתעי בהדיה [רבי זירא דיבר אליו] ולא הוה קא מהדר ליה [ולא השיב לו, ופי' במהרש"א, לפי שהיה ב...
ברש''י בפרשת תרומה מבוא' שמשה רבנו התקשה בעשיית המנורה והקב''ה אמר לו השלך הכיכר לאש והיא תיעשה מאליה. מבוא' שהמנורה נעשתה מאליה. ואילו בפרשת ויקהל מבוא' שבצלאל עשה את המנורה
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר איתא בגמ' מגילה (טז' ע"ב) עה"פ (אסתר ח'): ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. אמר רב יהודה אורה זו תורה, וכן הוא אומר (משלי ו'): כי נר מצוה ותורה אור. שמחה זה יום טוב, וכן הוא אומר (דברים טז'): ושמחת בחגך. ששון זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים קיט'): שש אנכי ...
קריאת המגילה בחו"ל בט"ו? לכאור' יש לברר הענין האם בחו"ל היו או ישנם ערים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון שקראו או שקוראים בהם בט"ו באדר. [מלבד העיר שושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים בה בט"ו ובברכה מפני שבה נעשה הנס – שו"ע סי' תרפח' סעי' ב']. בכדי...
פורים קטן - מהו תנן (פ"א מ"ד) במגילה: אין בין [י"ד וט"ו שב]אדר הראשון ל[י"ד וט"ו שב]אדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. פי' שאם קראו המגילה ונתנו מתנות לאביונים באדר הראשון, לא יצאו ידי חובה. ובגמ' שם (ו' ע"ב) איתא מחלוקת תנאים, אם מקיימים בשנה מעוברת את הפו...
המוציא לחם מן השמים וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ וגו'. (שמות טז' ד'). אחר שאכלו בנ"י את המן ברכו ברכה אחרונה, כמבוא' בגמ' ברכות (מח' ע"ב): אמר רב נחמן, משה תיקן להם ברכת הזן [ברכה ראשונה של ברכת המזון] בשעה שירד להם מן, יהושע ת...
חליצת התפילין כהלכתם הרבה הלכות ישנם בעשיית וכתיבת והנחת וקדושת התפילין, אך לגבי חליצת התפילין ישנם אמנם גם הרבה הלכות ואפי' שני סימנים יש על כך בשו"ע (סי' כח'. וצ"ע מה ענין סעי' א' לשם. וסי' כט'), אך בכמה מקומות בשו"ע ובשאר פוסקים נכתבו הלכות בענין זה, אמרנו בס"ד ללקטם חלקם דיבו...
הלא לאלוקים פתרונים מנהג עתיק יומין מימים ימימה בישראל ומנהג ישראל תורה – שבחג החנוכה יותר משאר ימים טובים מרבים בפלפולים וחידות ובחידושים. ועוד יש בחג החנוכה שנהגו גם לשחק במשחק הסביבון, ומקורות לכך איתא בספרים הק', ועוד משחקים, עי' ביה"ל בריש הל' חנוכה, ואכ"מ. ובאמת יש לעיין מדוע בחג זה ...
כתב בספר יסוד ושורש העבודה: וראוי להאריך בשירים ופיוטים (בחנוכה) עד משך חצי שעה עכ"פ. ואחר זה ראוי לספר לבניו ולבני ביתו הניסים והנפלאות מפי סופרים וספרים שעשה לנו עם קדוש, יוצרנו ובוראינו יתברך שמו ויתעלה, בימים ההם בזמן הזה בכדי שיתנו שבח והודאה ליתברך שמו על זה (עי' במגילת אנטיוכוס). ובספר פ...
פרסומי ניסא דבר מעניין מאוד אנו מוצאים בעניין חנוכה בספרי ההלכה בראשונים ובאחרונים והוא, שכמעט בכל מקום שהם מתחילים לכתוב בהלכות חנוכה, קודם לכל הם מספרים לנו שוב את סיפור הנס, המבואר בגמ' שבת (כא' ע"ב) אמרינן: מאי חנוכה? דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא לה...
העיר לוז נאמר בפרשה (כח' יט'): וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה. אודות העיר הזאת בית א-ל ששמה היה לוז לראשונה, אנו מוצאים בספר שופטים (א' כג'), כששבטי בית יוסף מנשה ואפרים, בכיבוש הארץ הגיעו לכבוש את העיר הזאת, נאמר: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית...
לגבי התירוץ האחרון - קצ"ע ממה שאכלו מצות (ראה רש"י על המצות שאפה לוט - פסח היה). ואי תקשי לך על דבריו מדוע עשה אברהם מצות בפסח, וזה ברור שכך היה דהא לוט הכין למלאכים מצות מפני שפסח, וזה למד רק מאברהם דמנין לו ללוט לידע על פסח. והא המצוה של אכילת מצות היא זכר כמו שנאמר בהגדה, מצה זו שאנו א...
בהמתן של צדיקים כתוב בפרשה שאליעזר הגיע לבית רבקה (בראשית פרק כד'): וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וגו'. וביאר המדרש (רבה, חיי שרה פרשה ס') התיר זמומיהם. והביא זה רש"י וז"ל: התיר זמם שלהם, שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים, עכ"ל. והקשו במדרש (שם), ר...
לגבי התירוץ האחרון - קצ"ע ממה שאכלו מצות (ראה רש"י על המצות שאפה לוט - פסח היה). ואי תקשי לך על דבריו מדוע עשה אברהם מצות בפסח, וזה ברור שכך היה דהא לוט הכין למלאכים מצות מפני שפסח, וזה למד רק מאברהם דמנין לו ללוט לידע על פסח. והא המצוה של אכילת מצות היא זכר כמו שנאמר בהגדה, מצה זו שאנו א...
תיבת נח אחר המבול וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט: (בראשית ח' ד') האם תיבת נח נשארה על הרי אררט לאורך אלפי שנים, ומה אירע עם הקרשים. במאמר שלפנינו נביא בעז"ה על כך מדברי חז"ל, ומעדויות של היסטריונים ואנשים שראוה. סנחריב מצא דף מן ...
לסימנא טבא במאמרים אחרים כתבנו בהרחבה לקראת ראש השנה אודות מנהג אכילת הסימנים בליל ראש השנה, ומה אומרים עליהם. וכן מה נוהגים שלא לאכול בראש השנה. וכמו כן כתבנו באחד המאמרים אודות מחלוקת הסוגיות (כריתות ו' ע"א. הוריות י"ב ע"א) האם המנהג הוא לאכול אלו הסימנים המוזכרים בגמ', או סגי שיהיה...
דברים שיש ונמנעים מלאוכלם בראש השנה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (בהוריות יב'. עי' ובכריתות ה' ע"ב): סימנא - מילתא היא [הסימן - ממש יש בו]. ולפיכך עושים בראש השנה סימנים המראים לטובה, שנזכה בדין ושתתחדש עלינו שנה טובה, והגמ' שם מביאה סוגי מאכלים שרגילים לאכול בראש השנה לסימן טוב. יש הנוהגים לאכול ב...
הדבש בראש השנה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (הוריות יב' ע"א. כריתות ה' ע"ב): סימנא - מילתא היא (הסימן - ממש יש בו). ולפיכך עושים בראש השנה סימנים המראים לטובה שנזכה ביום הדין, ושתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. הגמ' מביאה את סוגי המאכלים שנאכלים בראש השנה לסימן טוב. יש הנוהגים לאכול בראש השנה את ה...
תהלים - בחודש אלול ובימים הנוראים איתא במדרש שוחר טוב, דוד המלך אמר בתהלים (יט' טו') יהיו לרצון אמרי פי. יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי ויחוקקו לדורות. ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים אלא יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות. אמר ר' ירמיה בר שלום בשם ר' יוחנן, מאי דכתיב (שם סא' ה') אגו...