איש_ספר כתב:בין שאר שבחיו יש להזכיר את עטו הברוכה. רמ"צ היה אמן ההבעה, כתיבתו עשירה ונעימה, מלאה ורגישה. מחד תיאורים מלאי רגש, אך חפים מקיטשיות וגזמנות.
בהקשר זה יש לציין את פזמון הברכה שכתב לאביו לרגל הדפסת ספרו כרם פתחיה (נמצא באוצר, מובא בסוף הקדמת הרב מענקין) בהיותו בן עשר בלבד.