בסיפור של דמא בן נתינה בבבלי (קידושין לא.) משמע שלא מכר את האבן בכלל, והפסיד את המכירה, אבל לשנה הבאה שנולדה לו פרה אדומה, קיבל עלייה את מה שביקשו בשביל האבן. בירושלמי שם, הוא גם מכר את האבן באותו מעמד, וגם נולדה לו פרה אדומה באותו לילה ואותה מכר במשקלה בזהב. מה הנ"מ בהבדלים בין בבלי לירושליים,...