פורום אוצר החכמה

מאמר מיוחד ונפלא מאת הרב צבי קפלן ז"ל. כולל תיאורים חיים ושמועות בשם ר' אייזיק. מתוך כתה"ע מבוע גליון יט (תשמ"ה). טיבותא לשקיה ! יש"כ! לקראת הסוף רומז רצ"ק על קנאותו. בספר שיצא על תלמידו ר"ש הופמן, מוזכר שהחוג המבוגרים שהקיפו את ר' אייזיק, ר"א שאולזון (בר-שאול) ר&...

במבוא השלם לספר צוין כי סדר המסכתות בחיבור האגודה שונה מכתב יד אחד לחבירו, אבל שווים כל כתבי היד שמתחילים בסדר נזיקין, וכמובן ב"ק בראשם. בקשר לכך צוינו דברי מהרי"ל שו"ת מהרי"ל סימן עו ואני ראיתי פעם במרדכי אחר וכתוב וכו', ושלי הוא מטבע מרדכי על אושטריך, ובמטבע ריינוס כמדומה לי תמ...

הוגה כתב:הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

בבאר היטב יו"ד דפוס ראשון אמשטרדם תצ"ז דף קכה ע"א: "דאית ליה לישראל שותפות בעכו"ם מירתת ונתפס עליו כגנב". והוא כבש"ך. ולא בא הרב באר היטב להגיה מאומה בלשון הש"ך אלא העתיקו כצורתו. ובכן העברת את התלונה מבעל באה"ט למדפיס במהדורה מאוחרת, שהוא המגיה. כבר בש&...

קבלתי מא"מ שליט"א ז"ל הש"ך יו"ד סי' קלא סקי"ח עמש"כ הרמ"א ישראל וגוי שטהרו יינו של גוי אחד בשותפות: דלא דמי למטהר יינו של עובד כוכבים דלא שרי בחותם בתוך חותם דהכא שאני דכיון דאית לישראל שותפות בעובד כוכבים מרתת ונתפס עליו כגנב וכו' עכ"ל רשב"א ומביאו ...

יש שם בהגהה שהבאת את כל המקורות אלא שהבאתי לעיל את המקור של פנקס וורמיזא בכתב יד עצמו ולא ממי שציטט אותו. כך שבספר וורמיזא יש את הציטוט המדויק: "יזכור אלוקים נשמת הרב ר' אלכסנדרי הכהן ובני ישיבתו". כמו כן יש את להוסיף את האזכור בעמוד 78 בספר שהביא לעיל עיניו כיונים: ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנ...

במבוא שעלה למעלה הוזכרו דברי ר"א פולד מתוך הקדמת ר"ש במברגר לכת"י של האגודה

והנה דברי רש"ב:

: פולד.jpg (253.49 KiB) נצפה 597 פעמים

לפי הציטוט שם: "הרב ר' אלכסנדרי הכהן ואשתו כיליאת וכו'" נראה שזה מקור אחר ולא פנקס וורמיזא שהעלה הרב השעיר.

ידיעה מעניינת על הספר http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032 במבוא אשר בישורון הנז"ל, התבאר שב' טופסי אגודה הנדפס, מוגהים ע"י מהר"י כ"ץ בכתב ידו, עמדו בפני המהדיר שליט"א (המהדיר נותן תודה לרמ"ד צ'צ'יק שיח' שע"י נודע הוא על קיומם ועלה בידו לאתרם). וערכם התוכנ...

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

רצ"ב תחילת המבוא העוסק בכמה פרטים שעלו כאן:

: מבוא לאגודה -----.jpg (118.89 KiB) נצפה 613 פעמים

אולי הרב השעיר יעשה לנו כעת סדר ויסכם את המקורות בהם נזכר היותו של מחבר האגודה מן הקדושים.

בינה להבין כתב:מפי השמועה [לא ראיתי בפנים] הדברים הנ"ל שבי'ג אורות הם מהמוציא לאור הרב יוסף נפתלי וואגשאהל ולא מהרב מפשעווארסק [וגם הרב מונדשיין טעה בזה]

: IMG_20241122_113759.jpg (1.73 MiB) נצפה 307 פעמים

נכנס בעדכון הבא בס"ד

מחפש אחרי רשימת הישובים היהודים במזרח ובמגרב מאת י' קניאל, ר"ג תשל"ג.

מטה עז כתב:תמונה שפורסמה במרשתת, של קבוצת יהודים (רבנים?) לא מזוהים מהיישוב הישן, לא ידועה השנה.

'נכבדי העדה הבוכרית'

תוכן כתב: נכד האבני נזר (כך זכור לי שאמר לי), .

סבו של אביו ר' ישראל, היה בן דודו ותלמידו של האבנ"ז ובנו השמ"ש. (נער בסער (באוצר), עמ' ה').

הפעם אני זה שמחקתי. האשכול על התגובות שבו היה רדוד באופן בלתי נסבל. מי שמתקשה להתאים את סגנון כתיבתו למבוקש בפורום, ובטח מי שלא מוכן לקבל על עצמו את דרכי הנהלת המקום, לא חייב להשאר כאן.

מיום הכיפורים עד סוף תשרי = חשבתי שזה מנהג מאוחר. וא"כ זה חידוש. ולא עיינתי כעת כי נטו צללי ערב ואני נס למנחה. עי' מחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' קכז-קכח תוספת מכי"ל יש"כ. מעניין שזו פעם שניה שכי"ל משתווה לכת"י שלנו בדברים שאין לנו קיום ממקור אחר. לפני כן היה בענין חתימת ...

אכשר דרא כתב:נפילת אפיים בערבית:
viewtopic.php?t=9410

כצפוי אין ולו מקור אחד על קיומו של מנהג כזה במחוזות הסופר, ולכן מחוורתא שכל הלילות הנזכרים כאן היינו מנחה.

באמונתו כתב:כמדומני שמחבר זה נהגו במקומו בנפילת אפיים בלילה, וע"כ כל הלילות שהזכיר, כפי מנהג גאונים וראשונים רבים. לדוגמא, עיין המצורף:

האם יש מקור אשכנזי/צרפתי אחד שבפועל נהגו ליפול בלילה? (וגם הרוקח סי' רכח כוונתו למנחה ופשוט).

מיום הכיפורים עד סוף תשרי = חשבתי שזה מנהג מאוחר. וא"כ זה חידוש. ולא עיינתי כעת כי נטו צללי ערב ואני נס למנחה.

חד ברנש כתב:ומנהג אי אמירת תחנון "למחרתו" של יום המילה, כן מוכר?

'ולילה של אחריו = מנחה.
וכך גם "ליל" ט' באב שכונתו מנחה של ערב ט"ב

מעניין שמוזכר שם גם ערבי יום טוב. והנה למנהגינו אין ערב יו"ט שא"א בו תחנון, שכן ערב שבועות א"א משום ר"ח סיון עד שבועות, ערב פסח משום ר"ח ניסן עד פסח, וערב סוכות משום בין כיפורים לסוכות. (וכבר העיר כן הדרישה סי' תקפ"א עמש"כ שם בטור שא"א תחנון בערב ר"ה משום...

ואלו הימים שאין אומרין לא תחינות ולא והוא רחום מיום כיפורים עד סוף תשרי ומראש חדש ניסן עד מחרת ראש חודש אייר ומראש חודש סיון עד יום שני אחרי שבועות וליל ט' באב ויומו וכל זמן שיש מת בעיר ואינו נקבר...

לא שמעתי עד עתה על מנהג כזה ול"מ זכרו באוצר

: IMG_20241114_153515.jpg (1.49 MiB) נצפה 354 פעמים

: תחנו ב.jpg (1.47 MiB) נצפה 354 פעמים

לייבעדיג יענקל כתב:מכת סנוירים (=סנוורים).
כנראה לחש שאמור להטיל עוורון על השונאים/הרודפים.

כל הכבוד. אכן בהמשך נזכר הפסוק ואת האנשים אשר פתח הבית וגו'.

תודה רבה ויש"כ לרבנים עו"ח מע"ד ועקבי על הידיעות והתמונות.

יש היכול לקרוא שתי התיבות שבראש העמוד?

: לחש.jpg (158.55 KiB) נצפה 367 פעמים

: רבי יוסף ליס ק.jpg (215.8 KiB) נצפה 159 פעמים

אוצר החכמה_-_ דרך ישרה - חול ושבת - פורת, אשר ברוך בן אייל__ 98.pdf: (508.89 KiB) הורד 26 פעמים

בסיני קטו יש מאמר של י. זימר על כל העניין, ובעמוד רלה כתב שהכוונה "כיסויי ריהוט הישיבה והשינה". ובהערה שם כתב שהמילה בוסט כנראה מערבית ופירושה שטיח. ובדקתי [תרגום מכונה] ואכן באיטלקית שטיח הוא tappeto, ובלאדינו tapete, ובערבית بساط ומבוטא busat. הוא עצמו כותב שם לגבי הלע"ז שבצרפתית T...

שלח לי חכ"א תמונות מכת"י נוספים של ערך לחם הכוצאט.jpg הכוצאט ב.jpg הבסא''ט.jpg הבוצאט.jpg לדעתו כתב היד שבתמונה השלישית הוא החשוב ביותר ומאיזורו של ריק"ש (מצרים). במהדורת מכון ירושלים ציינו לשו"ת רדב"ז שו"ת רדב"ז חלק ד סימן סב (אלף קלד) שאלה עוד שאלת על מה שנהגו לה...

באמת בירור חשוב מאד מאד. רק חבל שאני לא בטוח בהבנת דבריכם. וכנראה שבלי שמיעת האוזן לא אבין.

לכאורה אכן בכת"י אהלי יעקב כאן כתוב "בוצאט" [בב']. את מה שכתוב בכת"י ערך לחם שהבאתם איני מצליח לזהות כראוי. ג"א נעזרתי במומחה לשם קריאת הערך לחם ואמר שלדעתו כתוב: הכסאט. מפתיע עד חשד הדמיון לכסת... ומוזר שבעתיים, שבמקום אחד דומה לכסת שבדפוס ובמקום אחד דומה לכוסות שבדפוס. ות...

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י) אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא מה זה? בדפוס כתוב, וכוסות. הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו יתכן שיש ללמוד הכוונה מדברי עצמו במקו"א. בערך לחם יו"ד שפז לגבי כפיית המיטה כותב: ויש מקומות שנוהגים להפוך הכר או הבוצאט . וכתב ...

התפללתי שנתים בברויד'ס ביוה"כ, אמרו פיוטים בדיוק כמו בישיבות. למעט שבברכת יוצר, בפתיחה, כללו את הפסקה בא"י אמ"ה הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לו יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל. וזכורני שסיפרתי ע"כ כחידוש לסבי זצ"ל , והשיב שהדבר ידוע לו. שו"מ התייחסו...

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י)

אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא

מה זה?

בדפוס כתוב, וכוסות.

הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו

יתכן ותלוי מתי היו מתפללים מוסף - שכן היו מקומות שהיו מתפללים שחרית בהשכמה ומוסף סמוך לחצות (עי' לבושי שרד לשו"ע או"ח סי' רפו סעי' א, שלכתחילה יש לאחר תפילת מוסף סמוך לשעה ששית ). ואולי דוקא במקרה זה יש להקדים את המילה אחר שחרית ולא לאחרה עד אחרי מוסף. מקורות בענין הנ"ל: שו"ת חת...

כתב היד מכיל גם הלכות שחיטה והלכות טריפות. ל"מ את זכרם למרות שלפי אופי הספר הם העתקה. הלכות טריפות מכת"י נדפסו בשיטמ"ק לטריפות של הרב אלקובי אבל זה לא מצאתי שם. הנה תמונה מתחילת הלכות שחיטה האם הטעם המחלק בין רוב סימנים בבהמה לרוב סימן בעוף, לפי שיש בבהמה חיות גדולה יותר, ידוע ממקו&qu...

ראיתי את המעשה ולא הבאתי כי הוא מעשה אחר. או שהציטוט שלך חלקי מאד.

חד ברנש כתב:הפירוש ל"הנה לא ינום" ידוע (כך לזכרוני).

אברבנאל בשם שבט יהודה

דיון בדברי הגרי"ז מכאן ואילך

עניו כמשה כתב:
איש_ספר כתב:מחפש לרכוש שו"ת הרשב"א מהדורת מכון אבן ישראל (וידבסקי).

תודה רבה ויש"כ!

מצאת?

לא

קבלתי: בתמונות שלמעלה. האיש הממושקף הגבוה, הוא רי"ח בלוי. שותף לישיבה ואח"כ הרב באשקלון. הממושקף השני שיושב במזרח, הוא ר' צבי כהנא גרושקה, ששימש גם הוא כר"מ בישיבה. כתב לי חכ"א באישי אם אף פעם לא ראיתיו צוחק, אפילו לא מחייך ממש, רק בדל של חיוך. היה מאוד רציני. מאוד מסודר. דרש את ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 15628 תוצאות