פורום אוצר החכמה

בשיעור בעלי בתים שאלו את המג"ש, איך אפשר לדבר לאחר אכילת חלק מהמאכל, והרי לכאורה הברכה נאמרת על כל המאכל ולא רק על מה שבבליעה ראשונה, וא"כ בכדי שלא יהא הפסק בין הברכה לאכילה צריך שלא לשוח במילי דעלמא. (והעלה צד אולי הברכה רק על מה שנאכל בתחילה, והשאר נפטר ואינו צריך ברכה. אבל זה מחודש מאד)...

האם יש איזה מציאות שניתן להגידרה כתכלית העבודה.

כגון להגיע לאמונה, לידיעת ה', לדביקות, לאהבה וכו'

או שהצד השני הוא שא"א להגידר תכלית מסוימת אלא קיום כל המצוות, אבל אין הגדרת תכלית כללית.

שטייגעניסט כתב:כאמור זוהי שאלה אינדיבידואלית. אתן גם תשובה אינדיבידואלית. המסכת הכי קשה היא עירובין. הספר הכי קשה הוא ספר המאור ומלחמות ה'.

החלק הראשון ניחא, אבל מה קושי מיוחד מצאת בספרי המאור והרמב"ן?

מחפש מקורות שהקשר בין אב לבנו הוא משהו פנימי, (דהיינו בנר"נ) ולא רק קשר חיצוני כפי המוכר לנו.

קיבלתי סיכום שיעור של חכ"א על הגר"א. (כפי הנראה הוא מתלמידי הגרי"ש זילברמן, לפי רוח הדברים..) מאמר קצר עם גישה מענינת. השיעור מחולק לשתיים, ובידי כעת החלק הראשון. הגר"א - גדולתו היום יומא דהילולא של רבינו הגר"א, וביקשו שידובר בחבורה על הגאון ז"ל, במה גדולתו, ומהי משנתו....

קיבלתי סיכום שיעור של חכ"א על הגר"א. (כפי הנראה הוא מתלמידי הגרי"ש זילברמן, לפי רוח הדברים..) מאמר קצר עם גישה מענינת. השיעור מחולק לשתיים, ובידי כעת החלק הראשון. הגר"א - גדולתו היום יומא דהילולא של רבינו הגר"א, וביקשו שידובר בחבורה על הגאון ז"ל, במה גדולתו, ומהי משנתו....

אני מתענין בקשר לדמותו של ר' יצחק שלמה זילברמן

האם למד בישיבה רגילה. ממתי החל בדרכו המיוחדת. מתי עבר לעיר העתיקה.

בישיבת נחלת יאיר

ר' משה מינצברג, רא"מ פייבלזן, הרב ענבל, ועוד.

עוד פרטים.

בימים ב-ד. לבחורי ישיבות. בנושאים המרכזיים אמונה, עבודת ה' וכו'.

שמעתי מפי ידיד על ימי עיון בעבודת ה' שיתקיימו בישוב מיצד
שיעורים מפי ת"ח בעלי מחשבה, דיונים וכו'.

נשמע שיש בזה בשורה

האם יש להקל בתספורת אשה בתשעת הימים?

לומד_בישיבה כתב:פשטות הכוונה ולדבקה בו להשתדך עמו, ונמצא כמה פעמים בתורה שלא להתדבק עם אנשי כנען ועוד כהנה, ולפי"ז הכל ניחא שהרי לא שייך ולדבקה בה' שהרי אש אוכלה הוא, אלא הכוונה בת"ח ועוד כך על זה הדרך פירשתי במ"ק.
וכתבתי כאן אלא חלק קטן ממה שכתבתי בענין במ"א.

המהנה מנכסיו וכו' זה גם להשתדך?

לומד_בישיבה כתב:פשטות הכוונה ולדבקה בו להשתדך עמו, ונמצא כמה פעמים בתורה שלא להתדבק עם אנשי כנען ועוד כהנה, ולפי"ז הכל ניחא שהרי לא שייך ולדבקה בה' שהרי אש אוכלה הוא, אלא הכוונה בת"ח ועוד כך על זה הדרך פירשתי במ"ק.
וכתבתי כאן אלא חלק קטן ממה שכתבתי בענין במ"א.

נו.. אדרבא,

שאלה ששאלני ידיד. בתורה מוזכר כמה פעמים את ענין הדביקות. 'לְאַֽהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּֽלְדָבְקָה בֽו' וכהנה רבות. והגמ' דורשת בכתובות קיא. 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב {דברים ד-כד} כי ה' אלהיך אש אוכלה אלא כל המשיא בתו לתלמיד...

אם צריך את מי שבקי בכל התורה. אז ר"ש פישר גדול הדור. אם צריך את מי שהוא העמקן הכי גדול, אז ר' יוס'לה שרייבר הוא גדול הדור. אם צריך את הפילוסף התורני הגדול ביותר אז נחפס אותו בחוגי נדל, או עצכ"ח.. אם צריך את העובד הכי גדול, אז אולי ר' י"י קלמנוביץ אם צריך את הדבוק באהבה, אז אולי ר' צבי...

שני תנאים לגדול הדור, א' שיוולד עם תכונות של אדם גדול, נפש שפלה, ראש חריף, כמיהה לבורא עולם וכיוצא. ב', שישתמש בכוחותיו כמה שיותר לעבודת ה'. התכונה הב' יותר חשובה מהתכונה הא'. למשל, הר' שך שבעיני רבים נחשב כגדול הדור לא היה הת"ח הכי גדול בדור, אבל הוא כן השתמש בכוחותיו באופן יוצא דופן לעבודת ה...

בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי

איך ניתן לתקשר איתו?

אבל עדיין איך יתכן שחלקו על הרמ"א פעמים רבות וסתמו דבריהם ולא הזכירו שמנהג המקום כהרמ"א. אין אצל הפוסקים האשכנזים לשונות כמו 'קבלנו הוראות הרמ"א אף נגד אלף פוסקים' וכו' כמו שיש אצל הספרדים ביחס לב"י. [ואפילו הם סוטים במקומות רבים מכלל זה]. וכשהדבר שקול פחות או יותר הולכים אחר הכ...

אבל עדיין איך יתכן שחלקו על הרמ"א פעמים רבות וסתמו דבריהם ולא הזכירו שמנהג המקום כהרמ"א. אין אצל הפוסקים האשכנזים לשונות כמו 'קבלנו הוראות הרמ"א אף נגד אלף פוסקים' וכו' כמו שיש אצל הספרדים ביחס לב"י. [ואפילו הם סוטים במקומות רבים מכלל זה]. וכשהדבר שקול פחות או יותר הולכים אחר הכ...

אבל עדיין איך יתכן שחלקו על הרמ"א פעמים רבות וסתמו דבריהם ולא הזכירו שמנהג המקום כהרמ"א. אין אצל הפוסקים האשכנזים לשונות כמו 'קבלנו הוראות הרמ"א אף נגד אלף פוסקים' וכו' כמו שיש אצל הספרדים ביחס לב"י. [ואפילו הם סוטים במקומות רבים מכלל זה]. וכשהדבר שקול פחות או יותר הולכים אחר הכ...

בענין קבלת האשכנזים את פסקי הרמ"א. מבירור שעשעיתי (לא גדול כ"כ), עולה כי קבלה זו מוזכרת בעיקר בפוסקים בדור רעק"א והחת"ס. מי שיוכל להביא לי מקורות קדמוניים מאלו (מלבד ד' השלה"ק זצ"ל), וכן אם ידוע אם מקומות מסוימים לא קיבלו קבלה זו, ה' יברך אותו בטוב. כנויו בסתמא "ה...

בענין קבלת האשכנזים את פסקי הרמ"א. מבירור שעשעיתי (לא גדול כ"כ), עולה כי קבלה זו מוזכרת בעיקר בפוסקים בדור רעק"א והחת"ס. מי שיוכל להביא לי מקורות קדמוניים מאלו (מלבד ד' השלה"ק זצ"ל), וכן אם ידוע אם מקומות מסוימים לא קיבלו קבלה זו, ה' יברך אותו בטוב. כנויו בסתמא "ה...

אני מברר את כללי הפסיקה, הן של הספרדים והן של האשכנזים, (וגם כללי פסיקה כללים). מי שיוכל להעלות חומר על ענינים אלו, אודה לו, וה' יברך אותו בכל טוב. בענין קבלת האשכנזים את פסקי הרמ"א. מבירור שעשעיתי (לא גדול כ"כ), עולה כי קבלה זו מוזכרת בעיקר בפוסקים בדור רעק"א והחת"ס. מי שיוכל לה...