פורום אוצר החכמה

החוזר

בעקבות הנאמר כאן חשבתי שיש (לפחות) שלושה סוגי סמוך לחתימה מעין החתימה: 1. פסוק שתוכנו עניין הברכה (כפי שהעיר יפה ר' משה שוחט במאמרו במכילתא). 2. "כי אתה ...". 3. בקשה שהיא תמצית הברכה ("ותחזינה עינינו בשובך לציון", למשל). העתקתי מכאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=788623...

החוזר

ראשית יש להביע השתאות מהעובדה המפעימה, שנערי ברזלים מנהלים מלחמת חורמה למען כבוד התורה, ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו, ומקדישים לכך הרבה כוחות ומשאבים על מנת שלא לקבל פרס. אך לצד זה, פלא בעיני איך אף אחד מבין המתווכחים כאן לא התייחס לנקודה הכי קריטית: כיצד חברה המתיימרת לנהוג על פי דין תורה מוכנה ל...

החוזר

איש בן פרצי כתב:לצערנו הרב, לא.

מה פשר פרץ הרגשות הזה?
למעשה, שלמה איידלברג הרי פרסם תרגום.

החוזר

לא עדיף לחשוב על ר' מאיר פופרש?

החוזר

פרנקל תאומים כתב:תלמד זכות, מה אכפת לך.
ואל תבטל במחי יד עמל עצום של שקידה.

אין זה עניין ללימוד זכות, אלא לפתי יאמין לכל.
תינח 7 דף בבלי שוטנשטיין, ועוד 4 דף ירושלמי שוטנשטיין. אך רמב"ם טור ושו"ע - גם בקיאים יתקשו לעמוד במשימה.

החוזר

אדרבה, כוונתי היתה ששם להבדיל אא"ה אין הקפדה על חכם, אלא "איש בפני רעהו". וד"ל.

החוזר

לכאורה הפירוש הפשוט הוא שהמלך נתן רשות להרוג: א) "את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם", ב) "טף ונשים" של אנשי החיל הצרים אותם (אף שהטף והנשים עצמם אינם משתתפים במצור). מחשבה בוסרית: אולי "טף ונשים" הם הנצורים, שהרי קשה לתת תואר חיל על טף ונשים. והכוונה: הצרים אותם [את הגברי...

החוזר

בעמוד הראשון של הקובץ המצורף מתפרסם המכתב האחרון של הגר"ח, שתי שורות שלמות בכתב ידו של בנו, ועליהן חתימתו, וכל זה בשעה שלפי עדותם הוא נמנע אפילו מלומר מותר אסור, אלא הצביע באצבעו על מילים מתוך השאלה. נראה שזה קרוב להונאה.

החוזר

בעבר היו רגילים לזה ופחות הקפידו על רווח ברור (גם בספרים נדפסים, כפי שיכול לראות כל אחד), וממילא העין הרגילה לא פירשה את המילים המחוברות כמילה אחת.

החוזר

זה הרשיון: אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וזה הביצוע: קְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֳחַשְׁוֵר...

החוזר

ראו במצורף

החוזר

רק אני מקווה שבזכות התפתחות מבורכת זו, יתחילו באמת ללמוד את ספרי, והיה זה לברכה! התעניינות בעלמא: באיזה 'בית מדרש' משתמשים עם ה'שפראך' הזה? מקובל גם לשמוע שאכן זהו 'שפראך' חדש. מבלי להתייחס כלל לגופם של דברים מסתבר שה'שפראך' בספר הזה הוא לא דבר של מה בכך, שהרי כל מי שקורא את הודעותיו של הרב להתהלך ...

החוזר

כנראה שלא נזכה לביאור מספיק, וחבל. ג"א מצטרף לקריאתך לר' אורי הולצמן שליט"א, לפרסם לציבור את תלוש המשכורת שקיבל מאת ר' נפתלי אנשין. לא יעלה על הדעת שחלקו במערכת ישאר עמום, וחובה לנו לדעת אם הוא היה עורך מודגש או עורך בלתי מודגש, אם העיר לו הערות לתשומת לבו, או רק הגיה שגיאות כתיב. כי בנפש...

החוזר

הנה לכם 3 שקרים מרושעים בתוך חוברת שפרסמו ושלחו לכל ראשי הישיבות והרבנים ועל סמך זה ניטשה כל המערכה, בלי בירור בכלל! אני חבר מאוד טוב של רבי נפתלי אנשין שליט"א ובנו רבי דוד הי"ו, ואני סך הכל הייתי מבקר את החומר שהם ערכו, ואפילו לא כמבקר אחראי, דהיינו שאני רק באתי לתת הערות והארות לתשומת ל...

החוזר

בעקבות הנאמר כאן חשבתי שיש (לפחות) שלושה סוגי סמוך לחתימה מעין החתימה:
1. פסוק שתוכנו עניין הברכה (כפי שהעיר יפה ר' משה שוחט במאמרו במכילתא).
2. "כי אתה ...".
3. בקשה שהיא תמצית הברכה ("ותחזינה עינינו בשובך לציון", למשל).

החוזר

אם כוונתך לעורר מד' האוה"ח על ד' הנצי"ב - לא קרבו זא"ז כלל, הנצי"ב דיבר על מה שמכונה 'פשוטו של מקרא' שאין הכוונה לתרגום מילולי, מאידך האוה"ח דיבר על הא דרשות ניתנה לדרוש ולחדש בדרש. ופשוט ברשותך אעתיק שוב את דברי רבי חיים ן' עטר, בהדגשות מתאימות. ולא יקשה בעיניך שיהיה פרושי...

החוזר

ולא יקשה בעיניך שיהיה פרושינו הפך דברי חז"ל, כי כבר הודעתיך כי בפשטי התורה שאין הלכה יוצאה מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש, ועליהם נאמר (שה"ש ה') חכו ממתקים וכולו מחמדים. ויש ליישב מה שהקשינו לדבריהם ז"ל והוא דחוק והפשט כראי מוצק (איוב ל"ז) והדרשה תדרש: דע כי רשות לנו נתונה לפרש...

החוזר

אני לא מסכים עם כל דבריך (ידיעה חסרת ערך עכו"כ כשאין לי כח לנמק את דעתי...) רק אתייחס מן הצד לתחילת דבריך. עובדתית זה לא נכון. הפירוש הרצוף שלהם אין לו שום זיקה לרש"י, הוא לא השלמה לרש"י אלא פירוש חדש. כבר הצעתי למי שיש בכוחו לקחת את הדוגמא שעלתה כאן מהחומש הכוללת את פרשת המן ולהשוות...

החוזר

הנה מכתב חדש שהגיע מרבי משה בראנסדפוער מכתב הרב ברנדסדורפר על פשוטו של מקרא שבט תשפ''ג.pdf כדאי להעיר לרב בראנדסדארפער, הכותב ש"כבר התאזר המחבר שליט"א יחד עם אחוזת מרעיו ת"ח מופלגים" לערוך את הספר מחדש, שהחיבור הזה לא התנהל כצוות עורכים במפעל, אלא כולו נערך על ידי הרה"ג רבי...

החוזר

לגופו של דבר, התברר כאן שהפירוש שהוצג שם כפירוש הרש"ר, כבר מופיע בכמה ראשונים. מובן מאליו, שאין עוד להקל בו ראש. אכן, האם עובדה זו פוטרת את עורכי הפירוש מלהסביר למה בחרו דוקא בפירוש זה?! עכו"כ כשלא ידעו שמקורו בראשונים?! לענ"ד לא ולא. ודברי הרמב"ן שהובאו כאן, רק מחזקים את הביקור...

החוזר

אדרבה, אם הבנתי נכון, הרב הכותב מבקש בדיוק למחות כנגד מה שמסתמן: תיקון החומש בידי עורכו/עורכיו/כותבו/צוות כותביו. תהיה זהותם אשר תהיה. לפי תפיסתו, אין כאן מקום להזדמנות נוספת ומי שכשל[ו] בענין יסודי כזה, אין נזקקים לו/להם. אדרבה ואדרבה, היא הנותנת. מאחורי המפעל, כמו כל מפעל דומה, אין אדם אחראי ולא ...

החוזר

סופו חריף עוד יותר: אין מקום (למורים לתשב"ר?) להזדקק למי שלדבריו כשל ב'עניינים יסודים שהם בציפור נפשה של התוה"ק'. ולימדונו שיש טעויות שהטועה בהן מוכיח שאיננו בר סמכא, ומאחר שהם יצאו מתח"י של אדם שרחוק מהבנת העניינים היסודיים שהם (בציפור) [בציפר] נפשה של התורה הק', אין נזקקים לו יותר,...

החוזר

מכיון שז' אדר מתקרב, עיינתי בפירוש הנידון על הפסוק בלידת משרע"ה 'ותרא אותו כי טוב הוא' ונחרדתי למראה עיניי. עיי"ש. ומסיימים בטוב. פשוטו של.PNG כמו שנאמר ילד טוב מצרים. דווקא דוגמה מצויינת. הפסוק אומר: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה...

החוזר

מצחיק לראות איך שמדקדקים במכתבי הרבנים שליט"א בדקדוקי עניות, ואילו כשמדברים על הפירוש עצמו מתייחסים בסלחנות לכל מיני קושיות, דיוקים ותמיהות כאילו היו אלו דברים זוטרים. אכן, בהתאם למצוות עשה מן התורה "בצדק תשפוט עמיתך", שגם אם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק, ואל תכריעהו לכף...

החוזר

איש_ספר כתב:כבר הוזכר כאן כמה פעמים הקונטרס המבהיל של הגרב"ש שליט"א. והנה אודות לשון זו דרב פפא

ייש"כ. אכן מבהיל.
לפי זכרוני המתעתע, אמורים להיות מקרים נוספים של האבחנה האמורה - מאיזה כיוון מסתכלים על הדבר. אך אפילו אינני מצליח לזכור את המונחים שעליי לחפש.

החוזר

כהשערה, הרב קרויס מעיד שלא נחשף לקונטרסים של הביקורות, ולכן יתכן מאד שהוא סבר בתחילה שהטענה העיקרית נגד הפירוש שיש בו דברי מינות חלילה, ע"ז הוא כתב שהוא מעיד שאין בו מינות כלל, ושהוא פירוש נפלא וכו'. אח"כ התברר לו שהטענה נגד הפירוש שאמנם לכל דבר יש מקור, אבל הסך הכל של הפירוש, הוא 'גישום ...

החוזר

ב"ק סא ע"א: מתני'. עברה גדר שהוא גבוה ד' אמות או דרך הרבים או נהר פטור: גמ'. והתניא עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות חייב אמר רב פפא תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות פטור חמש אמות פטור עד ארבע אמות פטור תנא ברא מלמטה למעלה קא חשיב שתי אמות חייב שלש אמות חייב עד ארבע אמות חייב. ב"ק צא ...

החוזר

אמנם החלטתי בל"נ שלא להגיב כאן עוד, אך כמה קנאים לחצו עליי מאוד ולכן אני נאלץ לכתוב כאן שוב נגד הפירוש המתקרי 'פשש"מ'. זה באונס גמור, תדונו אותי לכף זכות. עכ"פ נקודת הענין, מכיון שז' אדר מתקרב, עיינתי בפירוש הנידון על הפסוק בלידת משרע"ה 'ותרא אותו כי טוב הוא' ונחרדתי למראה עיניי...

החוזר

אוסיף שהתעלמת משורה הרבה יותר בעייתית: "כהיום אינני בטוח במה שכתבתי שלא מצאתי בו פגם". אינני יודע כיצד לפרש את הדברים כפשוטם. כה כתב: כשכתבתי " שאין פגם בחומש", אני כבר לא כ"כ בטוח. However, when I wrote, therer is no pegam in the chumesh, I am not so sure any longer בדקתי ...

החוזר

זו בדיחה? איך אדם שכתב לפני חודש אחד "אני יכול להעיד שלמדתי את החומש הזה מתחילתו ועד סופו, על שלושת פירושיו, מילה במילה, מבראשית ברא ועד לעיני כל ישראל ולא מצאתי בו אפילו פגם אחד או חיסרון בשום צורה" - כותב עכשיו אחרי חודש בלבד "כנראה החומש בוחר לרוב את הפשט הכי מגושם, גם אם רוב המפר...

החוזר

לא תמיד הוויתור מלמד על מדות טובות במיוחד. לפעמים מוותרים על משהו כי חושבים שהוא לא כזה חשוב ששווה להתאמץ עבורו. ואיני נכנס לנושא הספציפי של אשכול זה אלא כהערה כללית ששמעתי פעם מיהודי חכם. אמת. אך יש לזכור שבאותה מידה לא תמיד ההתעקשות מלמדת על כיבוד הורים יוצא מן הכלל. כולנו מכירים "בעלי מוסף&...

החוזר

אדם עדין נפש לא מסוגל למלחמות גדולות, ולא לראות רע בכל הסובב אותו. הוא עומד על נפשו במה שנוגע לחייו, כמציל את שלו מן הלסטים, כי בזה אין לו ברירה, ליותר מזה אין הוא מסוגל, ממילא בענייני אחרים הוא לא נכנס ולא מברר ולא תוקף וכו', וממילא אין לו אלא להחזיק את כל מה שלא נוגע אליו ככשר וישר. זאת פסימיות ש...

החוזר

צופה_ומביט כתב:ב. יתכן שזה מעדינות הנפש, למה להתחיל לעורר ולהרעיש על מה שלא נוגע אליו, הוא מתעסק בהנוגע אליו ותו לא, ומבחינתו כל השאר שלא קשור לזה כשר וישר.

חידוש נפלא להגדיר אגוצנטריות כעדינות נפש. מה איכפת לי אם יעשו עוול לזולת, העיקר שלא יעשו לי עוול. פירוש חדש בערבות הדדית.

החוזר

יש משהו מכמיר לב בתגובות של "הנעלבים" לדורותיהם, למן "שמעו הרים ריבי" דרך "אנטומיה של איסור" ועד המערכה הנוכחית. והוא השכנוע העמוק שרק במקרה הפרטי שלהם המנגנון השתבש והעסקנים הצליחו להונות את הרבנים ולהחתימם בלי שידעו את האמת לאמיתה.

החוזר

איש_ספר כתב:https://www.youtube.com/watch?v=QCXZ_qX1AwU
(פתוח בנטפרי)
היודע להוריד, יקיים בנו ירידה לצורך עליה ושכמ"ה.

טעמי המוסיקלי דל מכדי לחוות דעה על הביצוע, אך בכל הנוגע לדקלום זהו ערבוב קשה לעיכול של יידיש רוסית, יידיש הונגרית ויידיש גליצאית. זאת לא שפה טבעית של איש בעולם.

החוזר

באופן כללי ישנה נטייה בדור האחרון להמעיט בברכות הראיה.
כך רבים אינם מברכים על הקוף ועל הפיל ועל הנסס ועל עוד משונים.
כאן הביאו דעה שאין לברך על רעידת אדמה.
יש להבין מה שורשיה התרבותיים/סוציולוגיים של נטייה זו.

החוזר

קטע מתוך הקונטרס הנ"ל:

: אחד מיחידי הדור.png (97.14 KiB) נצפה 1165 פעמים

זהו מעשה פלא. ראשית, ברור שאותו ת"ח הכיר היטב את ההלכה, שהרי ידע שהוא צריך להיזהר מלקחת את הקונטרס והצהיר שבשום מקרה לא יברך. אם כן, במה לקיחת הקונטרס היתה הופכת אותו לעבריין יותר מקודם? שנית, האם אין כאן משום מסיר אזנו משמוע תורה?

החוזר

צריך קודם לברר על איזה רוחות מברכים. יעויין בספר "שער העין" [ישנו באוצר]. יש"כ. העולה מדבריו, שעומ"ב מברכים על רוחות נדירות שבאות אחת לכמה שנים (ואלה נחשבות "בנחת"), ואילו "שכוחו וגבורתו" יש לברך רק על טורנדו וכיו"ב (ורק זו נחשבת "בזעף"). ואילו...

החוזר

ראיתי היום בבית הכנסת קונטרס קטן מאת ר' יחזקאל ב"ר בנימין מושקוביץ, ובו מעורר על העלם דבר של ציבור, שרבים אינם זוכרים לברך על הרוחות. ואמנם לא תמיד ברור אם יש לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" או רק "עושה מעשה בראשית", אבל בוודאי שעל הרוחות המתרגשות לבוא עלינו לטובה בסערה הקרובה...

החוזר

ועל השמן בתחלה הוא מברך בורא פרי העץ. בד"א שהיה חושש בגרונו ושתה מן השמן עם מי השלקות וכיוצא בהן שהרי נהנה בשתייתו, אבל אם שתה השמן לבדו או שלא היה חושש בגרונו, מברך עליו שהכל שהרי לא נהנה בטעם השמן. שמן זית אם שתאו כמות שהוא אינו מברך עליו כלל, משום דאזוקי מזיק ליה. ואם אכלו עם פת אינו מברך ע...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 188 תוצאות