פורום אוצר החכמה

לגוף העניין כיום לא שייך כלל טבילה בזמנה מצוה היות שאנחנו לא בקיאים במראות ואם אשה תרצה לטבול בזמנה תצטרך במשך כמה ימים רצוף לטבול דאולי התחילה הראיה מהיום הזה ואולי מהיום הזה, וזוהי הסיבה שכיום נשים לא טובלות ביו"כ עצמו כשחל טבילתם אז.

לכאורה יש הוכחה נוספת שההסבה המדוברת בהלכה אין זה ההסיבה שלנו שמבואר שאבל לא יסב אלא יסב על ברכי חברו ונראה דלפי הצורה שאנחנו מסיבים היום להסב על ברכי חברו זה יותר הסיבה ויותר צורה של שכיבה, וא"כ יצא שאבל יסב יותר מכל אדם אחר.

שמעתי כי הגרי"ש אלישיב בפעם היחידה בשנה שהיה מתפלל נץ שזה היה בשבועות היה מאריך בכוונה לפני הנץ כדי שלא יתפללו בדיוק בנץ כי לא יודעים את הזמן בדיוק

ודאי שאינו יכול, אולם כתוב שבמקום שנוהגים חלק ככה וחלק ככה צריך לנהוג ע"פ מנהג אבות ולכאורה זה הדין כאן בארץ שהגיעו מהרבה מקומות שונים וכ"א צריך לנהוג לפי מנהג אבותיו

מדובר על שאלה קשה ולכאורה כל אחד צריך לשאול על עצמו אבל ידוע בשם הגר"ש רוזבסקי שלהתעסק בקירוב רחוקים זה כמו לעבוד בזבל שחייבים את זה אב מי שמתעסק עם זה מתלכלך

אולי לדעת לכוון את זה לשמה תמיד היה מח' בציבור היהודי מתקופת בית שמאי ובית הלל ואפ' לפני אבל אם זה ישאר בגדר של מח' וכמו שאומרת המשנה לא נמנעו להתחתן זה עם זה וכו'

ערוך לנר מסכת מכות דף כד עמוד ב בגמרא ראו שועל שיצא מבית קדשי קדשים. מה שהראה הקדוש ברוך הוא להצדיקים כן, יש לפרש ע"פ מה דאמרינן ביומא (סט ב) כשהתפללו אנשי כה"ג שימסר בידם יצרא דע"ז שהחריב הבית יצא כדמות אריה מבית קדשי קדשים, אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דע"ז ע"ש. ואמרו רז...

ידוע בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצקו"ל שמותר לשמוע שירים באסרו חג.

אבל עדיין לא הבנתי למה זה לא נמצא ברמב"ם

נראה לי פשוט שגם אם כותבים בשטר כל נוסח שבעולם אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שיהיה איזשהו שופט בעולם שבאמת יאשר מכירה כזאת והרי פוסלים מכירות בבתי משפט על הרבה פחות מזה ופשוט.

העניין במצות לכל אחד זה אולי בשביל שכ"א יאכל שתי כזיתים במוציא שזה כידוע רק למי שיש לפניו את השלש מצות.

ההסבר הידוע לזה הוא שפעם היו שמים את השום בקמח לשימור וכידוע הרבה מאוד נוהגים שלא לאכול שום בפסח

היברבוקס
http://hebrewbooks.org/
והיות שלא מצאתי רשימה מסודרת שם עשיתי רשימה כזאת (בקובץ אקסל)

גמ' פסחים דף ו' שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום שהרי שמה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני, יש לבאר אם דין זה דאורייתא או דרבנן שלכאורה נלמד מהפסוקים אבל אין לזה לימוד ממש ואני מחפש עוד דוגמאות כאלה שהגמ' לומדת מהעניין ולא מהפסוקים ממש למרות שאח"ז הגמ' שם מביאה פסוקים זה מהעניין ולא לימ...

הבעייה בזה היא אחרת שכיודע כל עניין הגרטל הוא שיהיה חגורה מיוחדת לתפילה ויש הרבה חסידים שלובשים אותו רוב היום ומ"מ לפחות בשעת הלימוד וא"כ מה הרוויחו בזה דמה גרע מהחגורה הרגילה ונראה שצריך לעורר בזה

אשמח אם תביא איזה קונטרס זה

כיודע הדין הזה של השלש שבועות אף שנזכר בגמ' לא נפסק לא ברמב"ם ולא בשו"ע וכידוע זה כל מה שאנחנו כן איכשהו מאמינים במדינה וזה טוענים על סטמאר של אגדתות פוסקים הלכה על אף שאף אחד מהפוסקים לא פסק כך

זה נראה לי עניין של גירסא דינקותא באיזה גמ' כ"א התחיל ללמוד

מה שכתבת שיהיה הבדל בין אדם לחבירו ובין אדם למקום זהו תימה דהרי כל מה שאסור זה רק בצווי התורה וכמו בכל ספיקות דממונא שספיקא לקולא גם אם האדם עצמו מסופק יהיה לו מותר שזה מה שהתירה תורה.

ראיתי פעם שמביאים בשם הגר"נ קרליץ שכמו שבחנוכה יש עניין להדליק דווקא בשמן זית כי בזה נעשה כך גם בפורים יש עניין לשתות דווקא יין כי בזה נעשה הנס למרות שלא ידעתי מקורו שהנס היה על יין כתוב שם רק וישבו לשתות וגו' אבל מ"מ מעיקר הדין לפחות מה שהובא בדינא דגמרא וכך נפסק בשו"ע חייב איניש לבס...