פורום אוצר החכמה

לפני שמתחילים כזה אשכול לא רק ראוי אלא אף הכרחי להביא ציטוטים.

מבלי העיון בזה זכור לי שיש ראיות מספר לכך שמשתמשים במידות הדרש גם בתחומים אחרים ומתפיסת זכרוני דוגמא בפסחים לגבי הזאה שהיא משום שבות אם דוחה את השבת.

הוא אומר שריאלי ואף הכרחי לומר שלא נפלה שום טעות בהעברת המסורת של כל תג ותג.

לא בשביל זה יש ויקיפדיה?

הבנתי כוונתך. מ"מ דומני שמשמע בגמרא שהדיון אם זו זכות או חובה אינו מתייחס למצב ספציפי אלא באופן כללי יותר האם גט הוא זכות או חובה אפילו אם במצב הנוכחי הוא וודאי זכות. הלא כן?

סתם שאלה כללית, בלי להתייחס לנימוקים שכאמור לעיל אינם ידועים לנו. למה לפי זה לא יכלו להשתמש ברעיון זה בכל הדורות בכל עגונה שהלך בעלה ואבד שמו, האם מפני ששם יכול לבא מחר ולומר שאינו חפץ בגט, משא"כ כאן שאין סיכוי סביר שיתעורר מחר? לבורותי כנראה לא הבנתי, אם יש סיכוי שכשיחזור או יתעורר יגיד לא אז...

על המרובע הקיים בעולמנו כבר ביארתי שזה ייתכן. השאלה היא אם זה יתכן בעולם שאין בו מדידות אלא רק שיקולים שכליים ואז צודק ניים ושכיב. אם אתה מגדיר מרובע כארבע צלעות שוות שאלכסונן ארוך מצלען איך תשאל אם אפשר שזה לא יהיה. מסכים עם היורד. למעשה יש בעולם דבר הנקרא סתירה. אז השאלה האם יש איזו סתירה המגבילה...

בקשתי, מקורות בראשונים לשאלה, האם הקב"ה יכול לעשות צלע מרובע ארוך מאלכסונו או שאין יכולת באדם לדון בשאלה זו (כל מי שעונה 'אינו יכול' וודאי אינו מתכוון אלא על דרך השלילה) וכן כל דבר שסותר את הלוגיקה הבסיסית? דברי הרמב"ם במורה הנבוכים ידעתי. הניסוח המתאים: בקשתי, מקורות בראשונים , לכך שהקב&...

כלשון רב נסים גאון "ושמא דבר חכמה ורמז אמר"

כעת אתמול הבאתי בשם הרמב"ן שהגימטריאות של חז"ל הן מסיני, ואף אם היו אסמכתא כבר נחלקו הראשונים בתוקפה.
לראשונים מספקא להו ולפשוטה של משנה פשיטא ליה אין זו כי אם סילופה של משנה.

אכן, גם לי צורך בהנ''ל, ואשמח אם תציין היכן הרמב''ן שמשמע ממנו שיש חילוק בין מצוות לדברי אגדה

מהרמב"ן בעניין הגימטריא

א צענטער כתב:שמעתי שאצל צאצאי הב"י יש מסורת שהוא היה מניח תפילין בביתו בצנעא.

אני שמעתי זאת על צאצאי רב האי גאון, מוזר.

עיין במג"א בש"ח ס"ד ותמצא את דברי התוס' בשבת. (הוא מפרש שמה שמותר לשלוח היינו משום דחשיב צורך גופו כך שאין ראיה כלום מהגמ' בביצה) בס"ד מה שנראה היה מדבריך הוא, שהב"י הבין רק כהשיטה שמניחים תפילין, ולא הייתה לו הבנה הלכתית בדברי רשב"י, אבל הוא מפחד. כלומר - ההכרעה ההלכתי...

בנוסף, ישנה בעיה של בל תוסיף בין אם זה איסור ובין אם זה היתר.

תכונה שכיחה אצלך לפשוט פשט בגמרא ולא להביט אל שאר הפשטים שפשטו הראשונים והאחרונים. ישנה מחלוקת בין התוס' בביצה לבין התוס' בשבת בפירוש דברי הגמ' בביצה. לפי התוס' בביצה מותר להניח תפילין ולפי התוס' בשבת אסור. המג"א והט"ז פסקו בש"ח שאסור ואף מהגר"א משמע כן מלבד הסתייגותו לגבי שלא לש...

כתוב גם בחובת הלבבות

אולי מישהו יכול להסביר בקצרה, מה הצד לחלוק על החזו"א בעניין קו התאריך? בלי להכנס להרבה דיונים, הלא הרז"ה אומר דבר ברור ופשוט ומבאר כך את הסוגיא (ואין לנו בעצם ביאור אחר שם), ואין מישהו מגדולי הראשונים המפורסמים שחולק עליו, ובדעת אלה שנטען שחולקים עליו יש ויכוח. כך שאני יכול להבין שיאמר מי...

----

ברור שמבחינת מה המצב היה טוב יותר מלפני כן.

ואיפה הביקורת עצמה

בספר הכריתות (לרבי שמשון בן יצחק מקינון אחד מהראשונים) איתא דיש מידות שלא שנאם רבי ישמעאל משום דהוי כמאן דכתיבא בהדיא. ניתן לפרש כוונתו שדברי חכמים מתפרשים ממש כפשט. אמנם זכורני מהרב ד"ר מיכאל אברהם שאמר באחד השיעורים שלו, שכוונת בעל הכריתות למדרשים שמחליפים את הפשט וא"א לפרש את שניהן כאחד...

ומי זה אשר מלאו לבו לסתום כדברי בעל ה'ויואל משה' נגד מהרח"ו

ואני פלוא אתפלא איך לא ידעו רבנן די באתרא (קדישא) הדין דברי ר' חיים ויטל ומשמיה דזוהר שהשבועות בטלו?

הוא לא אמר שלא רצו שייצאו יראי שמיים מן הישיבה, אלא שמטרת הישיבה בעיקר היתה גידול התורה.

הטענה שמי שלא יצמח לראש ישיבה אין לגביו טענת מאי חזית - אין מקורה טהור, הישיבות הקדושות אינן בתי גידול עילויים וראשי ישיבות, כ"א בתי גידול של הדור הבא של יהודים יראים ושלמים, ולענין זה כולם שווים, גם הבחור החלש ביותר בכשרונותיו צריך להישאר ירא ושלם בדיוק כמו המוכשר להיות ראש ישיבה. הישיבות נוס...

מה לא מובן? אילו (וכך זה באמת במתווה הקיים אלא שבאופן פחות מוקצן) היו אומרים, הביאו עכשיו את הבחורים החלשים לצבא ונעזוב את כולכם, או המנעו ונקח את כולכם. לכזו סיטואציה אין שייכות לעניין מאי חזית וכו' אלא דומה המצב ללסטים שיחדו אדם להרגו במורה לחיי כל השאר שמותר לתתו להם.