משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפים לאורה...בברכה המשולשת כתב:האומרים "שהיהדות קפואה" מתכוונים שיש הרבה הלכות שהם היו רוצים לשנות והם לא יכולים, והם חושבים (חלקם) שסנהדרין יכולים לשנות כרצונם, ח"ו, ויש מהם שחושבים שכל רב יכול, ח"ו, וכמאמר המפורסם when there is a rabbinic will, there IS AN HALAKHIC WAY
דרדק. נא לקרוא עד כמה שורות בגמרא.צביב כתב:שבת קמה מ
מפני מה מועדות ששבבל שמחים מפני שלא היו באותה קללה והשמותי חגה חודשה שבתה וכל מועדה.
רטין אמגושא ולא ידע מאי קאמר (סוטה כב.)החושב כתב:בפשטות היה נראה שאדם שאומר מילים מסוימות ללא שום כוונה והכנה וכמעשה קוף בעלמא, לא מסתבר כלל שיצליח להפעיל כח כזה או אחר. וממילא אין זה כישוף.
מה זה אמור להביע??!ההוא דאמר כתב:מן הסתם ביאור הדברים הוא כך, שר' שימען הלוואי שבחור בישיבה גדולה יבין מה בדיוק כוונתו, בלי לעקם את שכלו.
הדין פשוט שמותר לכפול פסוקים בהלל, וכן כולנו עושים. אך צ"ע אם דרך זמרה ג"כ נכלל בזה והמנהג שאני ראיתי להקפיד בזה כשמזמרין מה אשיב וכדו' בבהכנ"ס.ברזילי כתב:אמנם לחזור על פסוקים דרך אמירת ההלל אפשר שאינו בכלל ההפסק המדובר כאן.
זה מדרש קצת מאוחר- ש"י עגנון בספר אלו ואלונעמן כתב:אחד המדרשים (אולי בגמרא עצמה), מצייר את דין השמים בין ישכר לזבולון, שבתחילה השכר כולו לזבולון, ורק אחרי רחמים יש שכר גם לישכר.