פורום אוצר החכמה

אריסמנדי

גם אני אצטרף בברכה לדין בר אנש: מזל טוב ושפע נחת מכל הצאצאים!

אריסמנדי

הרדב"ז בהל' מלכים רפי"ב אומר בפירוש ש(לדעת הרמב"ם) גם הפסוק בתורה - "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (תחילת פ' בחוקותי) - הוא משל. אך כנראה שהראב"ד שם סובר שאין לומר על פסוק בתורה שהוא משל, ומקורו מתורת כהנים על אתר שנחלקו תנאים בפירוש הפסוק ולא פירשוהו בדרך משל. בתרגום ירושלמ...

אריסמנדי

נראה ש'בית המקדש' הוא כינוי לירושלים, שכך נקראת ירושלים בערבית (בית אלמקדס). וכן מצינו שנתכנה המדקדק הקראי הירושלמי אבו אלפרג' הרון בן אלפרג': "המדקדק שהיה בבית המקדש" (ר' יהודה אבן בלעם בספר אותות הענינים או שער הענינים, מובא בליקוטי קדמוניות של פינסקר עמוד ה). ראו מקבץ מקורות לכינוי זה ל...

אריסמנדי

https://books.google.co.il/books?id=f0PbKSljXQ0C&dq=Biblia&hl=iw&source=gbs_navlinks_s דרוש זיהוי, יישר כוח סרוק ממדריד זהו כ"י ידוע, כאן תיאורו באתר כתיב, ושם ובקטלוג אלף יש קישורים לסריקות אחרות של כה"י (מהן בצבע מלא). משערים שהספר היה בבעלות המלומד המשומד אלפונסו דה זאמורה ...

אריסמנדי

משלי י יח: מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל". ובתרגום שם: מכמין בעל דבבא ספותא דשקרא, ומפיק טבא הוא סכלא". [הובא ב"חק לישראל" של היום]. מה פירוש הדברים, בפסוק כתוב מוציא דבה, והתרגום מתרגם מפיק טבא, אתמהא. [שמעתי היום מהגריח"ס שליט"א]. ואו...

אריסמנדי

חד ברנש כתב:(ב) "חומת כמש: חום השמש, ועל ידי כן כמיש'ים, פלישטריאה בל'עז". - למה כוונתו?

לעז זה הביא רש"י בפירושו לויקרא יט יט: "...שאנו מפרשין לשון כמש, פלישטריא...". וביאר ר"מ קטן: פליישטריר =לכמוש, לנבול (ועי"ש). בצרפתית של ימינו: flétrir.

אריסמנדי

בתורה תמימה פרשת נח (פרק י פס' י) מובא, בארץ שנער - תניא, למה נקרא שמה שנער, שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ וכו' [ירושלמי ברכות פ"ד ה"א]. ובהערה י, על הפסוק בפ' בא את אשר התעללתי במצרים תרגם יונתן ית מה דשניקית מצראי , ולפי"ז י"ל דהכונה שמתים כמזולזלים והוללים שאין עומדין לפני...

אריסמנדי

הנדפס בויניזיאה (כך בשער!) רע"ח הוא הדפוס הראשון.
ישנה מהדורה מדעית, הנה סרוקה בגוגל בוקס ('תצוגה מקדימה').
רפאל ויס כתב עבודת דוקטור בשם 'התרגום הארמי לספר איוב' (תשל"ד 1974) ובה עסק גם בנוסח כתבי היד והדפוסים הראשונים.
וכאן אשכול ישן על תרגום זה.

אריסמנדי

מסיח לפי תומו כתב:יש"כ.

יש חלק נוסף ששכחתי לציין שהוא לא פחות חשוב,

במשך חכמה למשל כתוב בשם התרגום "בחוכמתא ברא עלמא"

ואילו בתרגום כתוב בחוכמא ברא ה'.

האם יש גרסא שכתוב בחוכמתא או בחוכמא, ברא עלמא?

אין גירסה כזו בנוסחאות שבידינו, ומסתבר שלשון זו אינה אלא שיבוש.

אריסמנדי

אתה צודק, לא שמתי לב שצריך לפרט יותר.
כ"י ניאופיטי 1 מכיל תרגום ירושלמי לכל התורה, ובגליונותיו הועתקו חילופים ותוספות מנוסחאות אחרות של תרגום ירושלמי.
כאן חומש בראשית ממהדורת הדפוס שלו, וכאן סריקה מעולה של כתב היד עצמו.

אריסמנדי

בגליון כ"י ניאופיטי 1 מובאת הגירסה 'בחוכמתא'.

אריסמנדי

מדבריך נראה שרס"ג תירגם את התפילה ור"ד ציטט תרגום זה, האם ידוע על תרגום שכזה? לענ"ד היה נראה שר"ד הנגיד מתרגם מדנפשיה את לשון התפילה לערבית וכיון שמצא בסידור רס"ג 'זכור למו' הוא מייחס את הלשון הזה לרס"ג עצמו. לא נראה כך מסגנון חיבורו של ר"ד. אילו היה מציע פירוש חי...

אריסמנדי

בנוסח "תקנת שבת" בסדר רב עמרם גאון (מה"ק עמ' עח), הנוסח: "טועמיה חיים זכר למו", ולא כנוסח המוכר - "טועמיה חיים זכו". בקובץ רס"ג כתב על כך הרב יחיאל צימלס: טועמיה חיים.jpg עתה בעברי על כ"י פירוש סדר תפילות לרבי דוד ב"ר יהושע הנגיד (תודה למי שהפנה תשו...

אריסמנדי

תגלית חדשה על ההפטרות התלת-שנתיות: http://imhm.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_22.html תודה על הקישור לפוסט המעניין. על מש"כ שם "גם חג השבועות לא ניכר במאפיין של 'יום מתן תורה' , ולכן ההפטרה אינה מעשה המרכבה ליחזקאל, אלא 'תפלה לחבקוק', כנהוג בחו"ל ביום שני של שבועות" - יש להעיר...

אריסמנדי

במסכת גיטין סה ע"ב: אמר רבא: רבי נתן דבבלאה הוא, דייק בין 'פיטרוה' ל'פטרוה'; תנא דידן דבר ארץ ישראל הוא, לא דייק. האם יש לזה שייכות ללישנא קלילא של הירושלמיים, או ללשון קצרה של בני ארץ ישראל? לכאורה לא לזה ולא לזה (ולא ידוע שבני א"י כולה דיברו "לשון קצרה", וראה בהמשך), אלא לשפה ...

אריסמנדי

מדוע אי אפשר לומר שחכמי ארץ ישראל (ירושלים, טבריה וכו') היה רגילים להשתמש בלשון קצרה והשמיטו אותיות בראשי המלים או באמצעותן בין בדברם עברית ובין בארמית, דוגמת 'חב' (חייב), 'לעזר' (לעזר)? ורואים אנו שלא כל פעם השמיטו דווקא "הברות גרוניות (בעיקר א' וה')", אלא השמיטו גם אותיות והברות אחרות ל...

אריסמנדי

מזלא טבא וגַדָּא יאיא לרב 'מעט דבש' ולמשפחתו, ויתקיים בהם מקרא שכתוב גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ.
יזכו לחוג את הפסח כהלכתו בגַדְיָא יאיא, בדיצות ובתושבחות ובזמירות (ובכללן זמרא דההוא חד גדיא ביש גדא).

אריסמנדי

דברי ר' מעט דבש ור' אריסמנדי אין צריכים חיזוק, רק אוסיף שאכן כן קוראים כל קדמונינו ל"ארמית" "אלסריאני" בלי קשר לסוריה ולניב הסורי. באתר פרידברג לערבית יהודית יש 160 תוצאות למונח, שרובן ככולן עוסקות במובהק באונקלוס, יונתן לנביאים ותרגום הכתובים שלנו . וגם בארמית המקרא ובארמית של ...

אריסמנדי

מסתבר כדברי ר' מעט-דבש שהכוונה ל'לשון סורסי', דהיינו ארמית, ובערבית של קדמונינו נקרא לשון ארמי בכלל 'סריאני' (ולאו דווקא ארמית בניב הסורי).

אריסמנדי

אינני יודע ספרדית. אבל הכתיב של המלה חזן בספרדית הוא Jazán. אולי הכתיב הזה מקרב את גזארה אל חזן. הסיומת הזאת של גזארה היא כמו של זבארה ונג'ארה. שמות משפחה ספרדיים מובהקים. אבל כל מה שכתבתי הנה הוא שמא, ולא ברי. וחזקה על הרב עדיאל שיברר את העניין עד תומו. הגיית האות J כעין ח' או כ"ף רפה היא מאו...

אריסמנדי

דל"תין. בכתב לטיני: sivdad. בספרדית ימינו: ciudad.

אריסמנדי

הָעִיר (של) יריחו.

אריסמנדי

לפעמים ארע, שזיהו בטעות את מעתיק כתב היד ככזה שחיבר את הספר. כך אירע לספר פתשגן על תרגום אונקלוס, כפי שהוכיח וסיכם בנימין ריצ'לר כאן מסוף העמוד ואילך (ואפשר שריצ'לר יוכל לתת דוגמאות נוספות לתופעה ששאלת עליה). רבים נסמכים על הזיהוי המוטעה, כגון בעל פרשה מפורשה שבהערותיו על נוסח התרגום מרבה להזכיר את...

אריסמנדי

איש ההלכה כתב:מחפש כתובת מייל ל"אומנות העימוד" (בבית שמש), אשמח אם חברי הפורום יכולים לעזור. תודה רבה!

[email protected]

אריסמנדי

אדרבה, זהו הכתיב הדקדוקי (חירק המ"ם הוא קצר, כי הלמ"ד דגושה, משורש מל"ל). יש מעתיקים שנטו לכתוב כתיב דקדוקי.

אריסמנדי

במקורות טובים הגירסה היא 'לכרזיליה' בכ"ף. וכן הוא בערוך (ע' כרזל). ומה שהבאת אינו מהערוך אלא ממוסף הערוך (בדפוסים אחרונים השמיטו סימן ההיכר מהערכים שהוסיף).

אריסמנדי

כיון שבמהדורה הנ"ל אין פרטים על הניקוד, ניתן לשער שהם סמכו באופן בסיסי על ספרי דקדוק ארמית בבלית (חלקם מיושנים). בכללות ניתן לומר (גם ביחס לעבודות אחרות ששאלת עליהן) שהתחום הזה פרוץ למדי, ואיש הישר בעיניו יעשה. הניקוד שבמהדורת שוטנשטיין משתדל להיצמד להגייה אשכנזית נפוצה, והניקוד במילונו של מלמד...

אריסמנדי

אולי תבדוק בסידורים ובמחזורים צרפתיים ואשכנזיים כיצד ניקדו קטעים ארמיים, כגון 'יקום פורקן', עירוב תבשילין ו'כל חמירא', ופיוטים ארמיים כמו 'אקדמות מלין'.
(רק אל תחפש שם 'כגוונא' ו'בריך שמיה'...)

אריסמנדי

איפוך ותני: יהודי תימן הוגים כמו יהודי בבל הקדומים. הגיית הסגול כפתח היא שריד ממסורת הקריאה הבבלית שנותר כיום רק אצל התימנים. במסורת בבל אין סגול כלל.

אריסמנדי

הרב עדיאל, יישר כחך!
נראה שהניקוד בכתבי יד אלו אינו מועתק מהניקוד שבכ"י הרמב"ם. המנקד מחליף בין פתח וסגול (השפעת הגייה בבלית).

אריסמנדי

אוצר החכמה כתב:
מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה.
דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א)

ברור שהדרשה היא לא מחמת שבבבל החליפו ביניהם אלא מחמת שהוא כלל מכללי התורה שאפשר להחליף.

בר מן דין, האומר שם הוא ר' תנחום והוא כמדומה בן א"י.

אריסמנדי

מקובל שבבבל הגו ח כמו ה (או בקירוב רב), וכנראה בדיבור הרגיל החליפו ביניהם הרבה. דרשה ידועה היא הִנָּקִי-חנקי (קידושין סב ע"א), ופירשו 'שלחין' ע"פ הפועל 'משלהי' (מו"ק ב ע"א, ובמקורות בבליים טובים גרסו באמת 'שלהין', אע"פ שעיקר הלשון הוא 'שלחין'). יש עוד חילופים רבים מספור, ובמ...

אריסמנדי

האם ההטיה היא בבלית? כלומר גם לצלויה לא נמצא בירושלמי? או שהשימוש בשורש דכ"ר להזכרות שבתפילה הוא בבלי? המשקל הוא בבלי. בארמית ממלכתית ומקראית שֵׁם הפועל הוא בתבניות אלו: [ל]מִקְטַל, [ל]קַטָּלָא, [ל]אַקְטָלָא, [ל]ִִאתקטָלָא. בארמית גלילית של תרגום א"י, תלמוד א"י ומדרשי א"י שֵׁם ה...

אריסמנדי

איש_ספר כתב:(וידוע שהקטע הזה הוא אבן נגף בפני כל ההשערות מפני שהוא כתוב כולו בל' ירושלמי ויש בו אף שמות: רב מפקד לתלמי' לאדכוריה מוספין, וכו', ואם אינו ירושלמי הרי שהוא זיוף)

'לאדכורי' היא צורה בבלית מובהקת.

אריסמנדי

אני מסכים אתך שלכאורה השימוש הזה נראה חריג. מה שאמרתי הוא שבלשון הפיוטים (ולא בלשון חז"ל) מסתבר שמשמעה של המילה 'דת' התרחב והיא שימשה [גם] לכינוי ושם נרדף ל'תורה'. גם המילה 'תורה' עצמה עברה תהליך כזה בזמן קדום יותר. א"כ יש בזה פתח להבין כיצד מחבר מהזמן שציינת יכול כבר להשתמש במילה דת במשמע...

אריסמנדי

'אשדת' (דברים לג ב) קרן אש דָּת, ומתרגמינן מגו אישתא אורָיתא. לכאורה בדורות שאחרי חז"ל ובפיוטים הפכה המילה 'דת' לכינוי לתורה, וממילא ניתן להבין את הלשון שהבאת כאילו כתוב "שהתורה אומרת כן עלי". ו'תורה' היינו מקרא כרגיל כבר בחז"ל.

כידוע, 'אגדת בראשית' הוא מאוחר ואינו לחז"ל.

אריסמנדי

viewtopic.php?f=7&t=9286&start=40&hilit=%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99+%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D#p188657

אריסמנדי

בנוסח מסכת ביצה שבכ"י גטינגן מופיע כתיב זה 6 פעמים (ע"פ העתקת המילון ההיסטורי).

אריסמנדי

סליחות כתב:
כנסת ישראל כתב:מה עם זה?
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0001

זה כולל רק את האותיות א-כ
בזמן שהספר ההוא כולל את כל הערכים של כל האותיות

זאת ועוד: לדברי הגב' ארשת, כתב היד שביסוד מלאכתה משקף 'מהדורא בתרא' של הספר, ואילו הנוסח שביסוד עבודתו של הרב טולידאנו הוא 'מהדורא קמא'.

אריסמנדי

ר' משה קלמרסקי מבית שמש, מעמד מומחה ובעל שם, במייל: [email protected]

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 225 תוצאות