לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הרי כך מבואר בגמרא מעילה שם: איתמר, הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח, רב אמר: אין מועלין בו, ורבי יוחנן אמר: מועלין בו. לפני תרומת הדשן - כולי עלמא לא פליגי דמועלין בו, כי פליגי - לאחר תרומת הדשן; רב אמר אין מועלין בו - הרי נעשה מצותו וכו'. והיינו שאפר זה עומד לתרומת הדשן, וכל זמן שלא נתרם, לא נעשית מצ...
כמדו' שכוונת הקה"י פשוטה. הרי חיוב כרת על נותר מבואר בתורה, שהוא ב'נותר' מקרבן. ולכך שייחשב 'קרבן' צריך שיקרבו מתיריו. ונתחדש במשנה במעילה הנזכרת, שלעיתים יש דברים שנעשים 'קרבן' גם בלא שיקרבו המתירים שלהם, והיינו באופן שכל הדבר הוא 'מתיר' בלא 'ניתרים'. ופירשו תוס' בזבחים (מג. סוד"ה הקומץ) ...
סיפר נכד הרב מרדכי וורמסר זצ"ל, שהוא היה הבעל קורא בישיבת קול תורה בשנת תשל"ג. והיה בעל קורא ותיק ומומחה גדול, והוא לא רצה לקרוא אז 'התשפוט'. כיון שהיה תלמיד של הרב מן ההר שהגיע מירושלים העתיקה שאמר לקרוא פעמיים הלא בני כושיים [וכך נהגו בכמה בתי כנסת בבית וגן ע"פ הוראתו של הרב מן ההר,...
מחשבת חולין איננה פוסלת משום דלאו מינה לא מחריב בה. בתפילה מסתבר שמחשבת חולין נחשבת 'מינה'. [וכשם שלהרמב"ם בקרבן פסח מחשבת חולין פוסלת, וכבר האריכו האחרונים לבאר למה זה נחשב 'מינה'].
במלאכת שלמה (מגילה ד, י) כתב: ונלע"ד דעיקר טעמו של ר"א משום שהנבואה הלזו (-הודע את ירושלים את תועבותיה) מתחלת בפסוק ראשון בגנות ירושלם ומזכיר בה ירושלם בהדיא, לכן ס"ל שאין להפטיר בה, אף על גב דבשאר כמה נבואות הנזכרת בהן גנות בני ישראל מפטירין. ולפי"ז דעת ר"א שלא להפטיר אי&q...
אכן, כך היה מעשה השבת באחד מבתי הכנסת בב"ב שמשמש שם בעל קורא נכד של אחד מאלו שהיו 'מחביאים' את הנביא יחזקאל. הגיע אותו בעל קורא בשבת בבוקר, ואמר ש"בטעות" הוא הסתכל בחומש וראה את הפטרת 'הלדרוש', ו"לא שם לב שזה הפטרת הספרדים" וזה מה שהוא הכין. [תוספת לרשימת הפולקלור של ראי&quo...
לוצאטי כתב:לענין קפידת ר' אליעזר. גם במגילה כה ב וגם במס' סופרים ספ"ט נזכר הפסוק 'הודע את ירושלם' והוא ביחזקאל פרק טז, ואינו הפטרת התשפוט שהיא פרק כב. (אולי העירו כאן קודם. לא בדקתי.)
כמדומה שכל כה"ג הוה ליה לגמ' (מגילה כה:) לפרושי. והרי במעשה העגל השני פירשו בגמ' (שם) בדיוק מאיזה פסוק עד איזה פסוק לא מתרגמים. אין צורך לפרט אופן שאין בו גנאי אלא שבח. וגם יתכן שלא עלה על הדעת להפטיר חצי פרשה. בפרט אם היתה אז נהוגה הפטרה זו, כהפטרה על פרשת 'תועבות' - כסוף אחרי או סוף קדושים -...
האם רצונך לומר, שגם אם מותר להפטיר ב'הודע את ירושלים את תועבותיה' (יחזקאל טז), עדיין אסור להפטיר ב'התשפוט התשפוט את עיר הדמים' (יחזקאל כב)? כי זאת לא טען איש מעולם. הנידון היה אם לפי רבי אליעזר (מגילה כה:) שאוסר להפטיר ביחזקאל טז, סובר כן גם לגבי יחזקאל כב (נחלקו בזה המטה משה סימן תנד, והלבוש סימן ...
לגבי הנפסק בסי' קכ"ד שצריך שיהיו תשעה עונים כי אם לא קרוב שיהיו ברכותיו לבטלה דייק שרק קרוב להיות ברכותיו לבטלה ולכן מספיק גם בששה עונים והוא תמוה מאוד כי סגנון לשון מרן שם ברור שכוונתו לא לצד קולא אלא לצד חומרא להזהיר שיהיו תשעה עונים ולכן כל אחד יזהר לענות וכו' וכך הבינו האחרונים ומה שכתב קר...
ומסתברא מילתא שכל אוה"ע מנו ז' ימים בשבוע, ויום השביעי הוא שבת שלנו, כי כולם בני אדם הראשון, וכך קבלו מימות עולם שהוא סדר השבועות. מהמכלול, ערך 'שבוע': בתרבויות שונות נהגו מחזורים אחרים דמויי-שבוע. ברומא העתיקה נהג מחזור עסקי בשם נונדינה (אנ') באורך שמונה ימים. במצרים העתיקה נהג מחזור של 10 ימ...
דברי ביקורת - לצד דברי שבח, בהסכמתו של הרב אברהם דב אויערבך [מטבריה] לספרו של יאיר חרל"פ 'שירת הי"ם' [על אודות סבו הגדול הרב יעקב משה חרל"פ] מעניין לראות. מי יעלה לנו? הרי כל האשכול הזה נפתח עם הדוגמא הקלאסית המפורסמת והחד משמעית של "הסכמה" שהיא בעצם התנגדות נחרצת, והיא להג...
האיסור ללמוד הוא לא איסור "טכני", אלא מהותו של יום. ברור, הרי כך כתוב בגמ' (תענית ל.): ת"ר וכו' ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל לקרות ושונה במקום שאינו רגיל לשנות, וקורא בקינות, באיוב ובדברים הרעים שבירמיה....
ראשית, אין זה הוכחה גמורה, משום שיתכן שכללה התורה את המנחה 'בעולת התמיד'. ויש מקומות שנקראת כן. ועוד, הנה באמת כך פירש בחזקוני על אתר, שה'ונסכו' כול את נסכי היין והנסכי השמן של התמיד. אבל ברש"י נראה שזה ממש לא הפירוש בפסוק, ואבאר: סיומת כעין זו 'על עולת התמיד ונסכה' נאמרה בכל המוספים. והנה בסוף...
מג. לפני הרבה שנים, נסיתי לברר דין אחד נעלם: האם מי שנטע כרם ולא חיללו, חוזר מעורכי המלחמה רק מהשנה הרביעית לכרם, או רק אחר שצמחו לו הענבים בשנה הרביעית ולא חיללם, או אולי כבר משנה ראשונה של הכרם הוא חוזר, והיינו כל זמן שלא נהנה מן הכרם. ושאלתי כמה מגדולי התלמידי חכמים שבדור ולא ידעו להגיד לי בזה ד...
אין טעם לקורא ל'מקצוע' ע"ש הריגול בבית אחרים, אם זה לא עיקר הענין. אם האיסור הוא רק כשמשקר, אזי הריגול הוא דבר טפל. אבל אם העוון גם באומר אמת, אזי הריגול הוא עיקר המקצוע. כי הוא הדרך להשיג מידע.
יפה מאד מאד!!! אין ספק שיהיו רבים שיהיה להם מזה תועלת [ולו רק מעצם זה שדברי הח"ח הק' מובאים בשפה יותר עכשווית]. אך כאמור כבר למעלה, לכסות עלויות זה כבר ענין אחר. אבל לאוצר וכדו', או בהפצת מייל, בודאי ראוי גם ראוי.
וכמובן ענין השמן שנתרבה בדרך נס בחבית של השותפין, וכל גדולי ירושלים דנו של מי השמן. ראה בשו"ת אדמת קודש (להג"ר משה מזרחי, ראב"ד העיר, ח"ב חו"מ סי' ג), וכן אחיו ר' ישראל מאיר מזרחי, שהיה ראש ישיבת בית יעקב בעיר בשו"ת פרי הארץ (ח"ג חו"מ סי' ה), וגם בספר תלמידו ה...
במהלך השמיטה, היה באיזה מאסף/קובץ סקירה ואריכות, על מה שהיה עם אביו של אחד מגדולי הדור, שהפקיר את האתרוגים בלא עוקצם. אודה למידע היכן היה כל זה. [כל מידע יעזור].
מהרי"ל? רבנו יונה! שערי תשובה ב יד: לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם. ישכח, דומני שעלית על דבר שנעלם מכותבים רבים, אא"כ נידחק לומר שזה תיאור כללי ולא קריאת שם לימים אלו . סליחות רעדעלהיים.jpg לאיזה דור שייך, רבי אפרים בן ...
לגופו של נידון: הרי כל צרה שהיא, מלמדת על משפטי ה', ועל חומר הדין. גם אם היא צרת יחיד. ועל כן, יש סברא גדולה להבין, שכל צרה ובפרט צרה משונה - שפירסומה רב - יש בה בכדי לעורר את היחידים על עומק הדין. ואם יש זלזול בהתעוררות זו, כביכול יש בזה הכחשה לאמונה בחומר הדין. משל למה"ד: כמה ילדים בכיתה התנה...