פורום אוצר החכמה

לע"ע מצאתי כן בספר החינוך מצוה רנ"ח
ובשיעור מקוה להגרא"ח נאה עמ' ע"ז
אמנם ציינו שם לרש"י סוכה ח. אבל לא מצאתי

במס' סוכה ח, א אמרו רבנן דקיסרי "עיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא", וכן מבואר בגמ' עירובין יד, ב שריבועא יתר על העיגול רביע. אבל החשבון אינו מדוקדק, והיחס האמיתי הוא שהעיגול הוא 78.5 אחוז מהריבוע (וזה אכן קרוב מאד לרביע). אני מחפש מקור בראשונים או באחרונים שדיברו מזה ואמרו שהחשבון אינו מכוון,...

בחנות 'יסודי' (לרנר) ובתוך יום או יומיים ברוב החנויות (לא רק ירושלים)

שו"ת פרשת מרדכי כרך או"ח, יו"ל ע"י מכון איתנים (לייקוואד). כעת ניתן להשיג בארץ בחנויות (הפצה ע"י יסודי).

פרנצויז כתב:ראה עוד נשאל דוד א' או"ח סוף סי' כ"א (עמ' ל"ה) שחותם: חונה בק"ק ניקל שפורג וכל המדינה ומצודתו פרוסה בק"ק סלוצק והמדינה יע"א.
https://tablet.otzar.org/#/book/8556/p/ ... /0/end/0/c
ושם זה לא מקום סמוך.

צודק. אני אעיין בזה שוב

אבל אין כאן דמיון ממש. הרב דוד אופנהיים היה באמת רב המדינה של כל מדינת מורביה, וע"כ פראג שהיה במדינת בוהמיה הסמוכה ג"כ קיבלו אותו כרבם, וזהו כוונת 'מצודתו פרוסה' כלומר שמצודתו במורביה גם פרוסה על פראג הסמוכה לה. אבל המדובר כאן הוא רב קטן של עיר שטראסניץ, ובודאי לא היה מצודתו פרוסה ממש משטר...

קהילת לאשברין הוקמה על ידי יהודים שברחו ממורביה (בגלל תקנת הנישואים) והיתה הגירה גדולה לשם במשך מאה שנה, אולי יש קשר... מאד מעניין. לא ידעתי זה. אתה בטח מתכוין לגזירת החיתון במדינת מורביה. מסתבר אכן שיש קשר. אולי תושבי שטראסניץ שהיגרו ללאשברין עדיין התייחסו אליו כרבם, והריצו שאלותיהם לר' שמעון צבי....

זה לא יתכן. ראה קובץ האהל שנה יז-יח עמ' נ"א, מכתב ממהר"ם בנעט לקהל קיצע בשנת תקפ"ב שיקבלוהו לרב, ואז כבר מכנהו אב"ד לאשברין!!
לפי כותבי הקורות, שימש קודם בשטראסניץ ואח"כ בלאשברין עד יום מותו. אבל המכתבים הנ"ל לכאורה מעידים אחרת.

ר' שמעון הירש מארקברייטער היה חתן מהר"ם בנעט ואב"ד דרעזניץ (צ'כיה) ולאשברין (הונגריה). בכרם שלמה (האס, תשל"ד, הל' חזקת קרקעות עמ' ל"ח) נדפס מכתב ממהר"ם בנעט אליו שנת תקפ"ז ששם מכנהו "אב"ד דק"ק דרעזניץ ומצודתו פרוסה לק"ק לאשברין ואגפיה". דרעזניץ ...

חיים סופר כתב:יישר כח
האם יכול א' להעתיק הנאמר שם לחסומים כמוני

חפשתי שוב ומצאתי הספר הזה מתורגם לעברית "הכל לאדון הכל" באוצר!!

ראה שם עמ' 192 והלאה בצורת התנור קַחֶל וקַחְלֶה.

קאכלין דיברו בו הפוסקים הרבה והוא תנור עשוי מרעפים ולשון קאכלין אולי הוא מלשון בישול - אך לא הוצלחתי להבין צורת התנור [כפי הנראה שהיה צורה ידועה אשר נקרא כן] ועיין במחצהש"ק סוף סימן תנא שהוא כעין רע"ר [צינור] רק זה נעשה מחתיכה א' וזה נעשה מהרבה חתיכות וצריך פירוש לפירושו ראה כאן מה שכתבה ...