פורום אוצר החכמה

על תגובתו של יעקב אבינו ע"ה ואם אכן חשש מבני שכם עיין בפרשת ויחי בחרבי ובקשתי ופירש שם רש"י כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם, וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדם. בראשית רבה פ,י

עד כמה שהצלחתי להבין מסירת פתקין אינו נחשב ליום החיתום ויש הבדל בין יום החיתום שהוא לכו"ע בהושענא רבא, לבין מסירת פתקין שהוא בזאת חנוכה.

רבי חיים פרינדלנדר ז"ל הירבה להרחיב בדברי רש"י אלו, לדעתו, מכאן ראיה גודל ההשפעה שיש לאשה על הבעל.

חיפוש קצר בגוגל מעלה שכך נהגו בחב"ד בערלוי ובעוד הרבה, ולדעתם בזאת חנוכה הוא מסירת פתקין ולא יתכן שכולם סמכו על טעות שהובא בבת עין.

ולידענים הפתרונים.

כבר הלכו בו נמושות והעלו שאין זכר בחז"ל בראשונים ובאר"י שזאת חנוכה הוא יום החיתום. השוע"ר כיום החיתום נזכר בזוה"ק והיותו יום דין נזכר גם בראשונים. זאת חנוכה. זה חידוש חסידי, עם כל הכבוד ויש הרבה. ןזה שבבת עין מביא כן בשם האר"י, זה לא הופך את זה לאר"י, כי באר"י אין...

בתפארת שמואל סוף פרק קמא דברכות וז"ל ומהר"ם אומר אף בהושענא רבא המלך הקדוש והמלך המשפט.
וראה גם בזוהר פרשת צו יומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא.

מצאתי בספרי האחרונים בזה"ל מובא בספרים הקדושים שיום זאת חנוכה הוא גמר החתימה של יום הכפורים (לקוטי מהרי"ל) ויש מי שנהג שביום זאת חנוכה היו קוראים לפניו כל מכתבי ואגרות ברכה, עם אחולי כתיבה וחתימה טובה, שנשלחו אליו לימי ראש השנה ויום הכפורים. הגה"צ רבי שמעון סופר מערלוי הי"ד בעל ש...

ועיין גם בקב הישר ובספר זכירה ועוד הרבה שהביאו תאריכים שונים שיש להיזהר מהם ויש מהם מועילים ועיין גם בספר מועד לכל חי.
כך שכל העניין של מעונן נראה לי מופרך מיסודו.
\

וז"ל הרמב"ם

איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני.

ואם תאמר שכוונת הרמב"ם רק מפני שעושה כן מחמת אצטגנינות א"כ גם העושה כן משום קופת העיר אין בה כל חשש.

לא באתי חלילה לדון במהותה של לאה ואין זה נוגע לכלל הדיון בעקבות סמט ולכל אשר התחולל בעקבותיו. רצוני לדעת פשט בפסוק הייתכן שהתורה מעיד עליה שהייתה יצאנית ומשום כך נקראית בת דינה וכן הוא במדרשים אחר שיעקב אבינו ע"ה חזר בו וכמבואר במדרש. ולא יתכן שהתורה מציינת את האינו נכון רק מפני שיעקב אבינו טעה...

ראוי לעורר שבסגולה האחרונה מקופת העיר בעניין השעה התשיעית וכו', יש קרוב לודאי איסור תורה של איסור מעונן, ועי' ר"מ פי"א מה' ע"ז. [וע"ע תשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ג, ונראה שאין מקרה דנן נכנס למה שרצה לבאר שם התירו. ובלא"ה כתב שם בסוף התשובה שיש בכל זה חששות דאוריית...

חלילה לנו להטיל דופי במעשיה של לאה ומי יעמוד בסוד דבריהם של חז"ל אך מן המעט שליקטתי לכאו' מדרשים חלוקים המה מאידך טורחים לציין שהייתה יצאנית רש"י אור החיים ובמדרש, מאידך גיסא מבואר במדרש שיעקב אבינו ע"ה עצמו חזר בו וכפי שאמרו לפרש על הפסוק על ראש המטה. ואלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו ...

וצ"ל שסבר הטור כי בטרם נאמר אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך היה היא חזקה ממנו.

בסה"כ ביקשתי לחדד את הנקודה.

אם יעקב עשה כפי אשר ציוותה עליו אמו וחזר כעבור ימים אחדים או התעכב מעבר לכך.

וממפרשי רשי משמע שאכן חזר כעבור ימים אחדים.
ולדבריהם ימים אחדים תלוי באהבתו אותה וכדברי רש"י שם.

אבקש לציין לדברי הטור בראשית ג פסוק יב
היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט שהכיתני בעץ עד ששמעתי לדבריה.

אמו ציוותה עליו לשהות שם ימים אחדים ואכן כן עשה, וראה רש"י כ"ט י"ח ויהיו בעיניו כימים אחדים.

המליצה הזאת, מלבד שהיא יחידאית כאמור, גם נראית כמליצה מכוונת מאוד, שהרי מצד תוכן המשפט לא היה צריך רש"י להוסיף את הסיפא 'כי כן יסד המלך כו', [הרי לא מיירי שם בטעם מצות המשיחה, אלא בחילוק בין משיחה לשררה וגדולה לבין משיחת החלות והרקיקין, עיי"ש בפנים]. כוונת רש"י לפרש, מדוע משיחתן מתור...