פורום אוצר החכמה

האם יש לחשוש שאינו רואה סימן ברכה גם בעושה מלאכה בהיתר, וכגון כשעושה מלאכה מחמת דבר האבד, או כשזה בהיתר אין לחשוש לזה. ובכלל בענין זה שנאמר ש"אינו רואה סימן ברכה" שכתוב על כמה וכמה דברים, בע"ש אחר חצות, ע"פ אחר חצות ובעיו"כ, זה מציאות שלא תהיה לו ברכה בזה, או כביכול קללה שקל...

ראיתי פעם באיזה ספר חסידות על דברי הגמ' (מגילה י"ד ע"א) יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה וכו' שהכל סוכין ביופיה, שהביאור הוא שהמחשבה הרעה הבאה לאדם בשל ההסתכלות באשה היא מכח מעשיה הרעים, אבל שרה שהיתה נקיה מכל חטא לא גרמה לרואיה שום מחשבה רעה, ולכן הכל סוכין ביופיה. אלא שאבד לי המקור, ואשמח...

עוררתני על זה, שמעתי מראש ישיבת תומכי תמימים נתניה, הרב אורנשטיין שליט"א (ע"ד הדרוש) בקישור ב' הדברים בלוח 'היום היום' שערך כ"ק אדמו"ר בי"ב סיון שכתב: "בברכת שנ"ב: נהי' היו"ד בקמץ ולא בסגול. אאמו"ר [אדמו"ר הרש"ב] כותב באחד ממכתביו: אהוב את הבקו...

ישבב הסופר כתב:הנראה, האין כוונתך לומר כמו שכתבתי לעיל, שעליו העיר לייטנר שזה אינו כדעתו של הרשב"ם בפי' פסוק 'ויבא יעקב שלם עיר שכם', שהעיר שבא לשם יעקב לא עיר 'שכם' היה, אלא העיר 'שלם' עירו של שכם בן חמור.

הנראה שלא, אלא שחמור-בנו הוא שכם, ולפיכך זה, חמור, בן (שלו-) שכם.

לכאו' כונת הראשונים שילמד איך לא יבוא לידי עבירה להבא, אבל מנין לנו שזה מכפר על חטאו הראשון, ומנין לנו שצריך לומר לחכם שחטא, אולי סתם ילמד אצלו כיצד לברך להבא, ומה זה נוגע לוידוי. מלשון הגמ' 'מאי תקנתיה ', משמע אכן שזהו תקנה, ואם קאמיירי שהולך מעיקרא, הרי זה ללמוד שלא יכשל, אך לאחר מעשה איזה 'תקנה'...

אולי חמור, בן-שכם?

יש לחשוב "נירון מזרחי" בגימטריה (עם המילים) = בשאר אסאד.
כבודו רוצה להוסיף "י'" איפה שהוא כדי שיעלה לחשבון?

בכמה דוכתין מצינו דבחומרות דרבנן החמירו טובא משום ד"לא אתי לזלזולי" (וכגון בהא ש"החמירו חכמים בדבריהם יותר משל תורה"), וה"נ שייך להאי טעמא

יומא חדא נקלעתי לשיעור של הרב יצחק יוסף, והוא טען על הספרדים שנגררו אחר האשכנזים ומחמירים באבקת חלב נוכרי, ואמר שאפילו לאשכנזים בעיקרון מותר-משום שאפילו החזו"א!! והאגר"מ התירו בהא.
מי יכול לאמת זאת מהמקורות ולאתויי הכא