לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
גם אני מצטרף, אני רגיל לעיין בספרי הנפלאים 'בירור הלכה', [וגם בחיים חיותו היה לי הזכיה איזה פעמים לדבר עם המחבר, וגם לכתוב לו איזה דברים], והיה דבר טוב מאד לסדר כל המהודרת ביחד לתועלת הלומרים
בימי ילדיתי הייתי רגיל להתפלל בבית הכנסת בעיר גדול בארה"ב, והיה שם שני חדרים לתפלה, חדר גדול לתפילת שבת, וחדר קטן לתפילת חול, וכיון התפילה היו לשני צדדים, כגון בביהכ"נ הגדול התפללו למזרח-דרום, וביהכ"נ הקטן למזרח-צפון, וכיוצ"ב והנה זה מצוי הרבה בחו"ל, דיש מאות ביהכ"נ בעי...
לבני אשכנז שכל אחד מדליק, האם יש ענין שבעה"ב ידליק בראשונה, כדי שיהא הדלקתו על עיקר המצוה, ולא רק מהדרין [לפי הסוברים דהכל יוצאים בהדלקה הראשונה, ולא לפי רעק"א ופרמ"ג דס"ל דיש כוונה שלא לצאת בבעה"ב, דלפ"ד אין חילוק]
הגאון הנפלא רבי נחום יברוב ז"ל מח"ס דברי סופרים, שספריו נמצאים באוצר הדפיס גם מחזורים, אני ראיתי לפני כמה שנים מחזור לר"ה ומחוזור ליו"כ [קניתי אותם, וא' שאל ממני...], ואף שספרים הם באוצר, המחזורים אינם באוצר
נקב הציצית האם יש איזה מדע אודות מנהגו של רבינו הגדול הגרש"ד זצ"ל בעשיית נקי הציצית, כידוע יש מבוכה בזה, וגם בדעת האריז"ל שכ' דיש למדוד 'אמה קמיצה זרת' יש מבוכה האם הכוונה אחר שיעור הנ"ל, או בתוך שיעור הנ"ל, ומי כרבינו הגדול הבקי בכל ענינים כאלו והמדקדק הגדול בהלכה וקבלה כד...
אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. איך הגיע כאן פסוק זה עיין מדרש שוח"ט שם, (והיא הגמ' בנדה דלעיל). דרשו עניתני מלשון עינוי? מצינו הרבה מקורות לפי זה, דאודך כי עניתני הוא שבח להשי"ת על הצרה, עי' דרשות חת"ס (חנוכה דף ס"ו ע"א) בית הלוי (פ' בשלח ד"ה אז ישיר), וכן בכמה ספרי חס...
זה שאלה למעשה, שהרי יש לכמה פוסקים, וי"א שכן דעת הרמ"א, חיוב ברכת הרואה, ולמעשה א"א לברך, שהרי דעת המחבר דמי שמדליקין עליו אינו מברך ברכת הרואה, ולכן העצה להיות אצל המדליק בשעת ההדלקה [או לילך להדלקה של אחר], הגאון רבינו שריה דבליצקי זצ"ל בארבעה ספרים עמ' כ"ז שיש לכוין לצאת ...
בספר ליקוטי מהרי"ח (סדר קרי"ש על המטה) עיין בקיצור של"ה בשם הרמ"ק שקודם שילך לשכב ינשק המזוזה ויאמר "ה' שומרי ה' צילי על יד ימיני וכו' שדי ישמרנו מכל חלאים רעים ומחלומות רעים וממקרי לילה וכו' ועינתי קצת בקיצור של"ה, ומצאתי שם נוסח קרוב לזה שדי ישמרנו מיצה"ר מכל צרה...
מנהג העולם להקל להדליק במקום שיש אור לעקטר-חשמל דס"ל דהוי גדר של תוספת אור, וקיי"ל כשי' הרמ"א דאפשר להדליק [עכ"פ במקום אכילה] משום תוספת אור, אבל זה רק באופן שיש חיוב גברא על האדם, דאז מברך על תוספת אור משום חובת הדלקה על גופו, אבל מי שאין עליו חיוב גברא, כגון שמדליקים עליו בביתו...
בספר שבות יצחק (פ"ד ס"ד עמ' מ"א) הביא בשם מרן הגריש"א ז"ל דאפי' מי שכבר יצא יד"ח הדלקת נר שבת, מ"מ יש חיוב להדליק נר במקום סעודה עם ברכה, כגון אשה שהדליקה נר שבת בביתה, ואוכלת סעודת ליל שבת בעת שמחה באולם מחוץ לבית, מדליקים שם עוד הפעם נר שבת עם ברכה, שיש חיוב להדל...
באותו ענין נסתפקתי לפי דברי המג"א סי' ק"ו דנשים אינם מחויבים אלא בתפלה מדאורייתא, ולא בתקנת חז"ל, ולכן יוצאים יד"ח באיזה בקשה [ושבח והודאה, אחרונים], וכ' שכן מנהג רוב הנשים, וא"כ יש להסתפק אי יש לבקשה שלהן דיני תפילה לכל ענינים, שצריך עמידה, מזרח, לכסות הלב, איסור לישב בתוך ...
ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומש...
כ' רבינו הרמ"א באו"ח סי' צ"ח ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו ובדרכי משה כ' שכן מבואר ברבינו יונה, אמנם ברבינו יונה איתא רק ענין של 'רוממות האל יתעלה', וגם ענין 'להסביר תענוגי האדם בלבו', אבל ענין 'שפלות האדם' לא מצאתי שם, האם דבר זה לחשוב שפל...
ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמ...
וידוע ומפורסם לשון השו"ע בסי' צ"ח בצורת התפלה הנכונה 'כך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה', והוא מדברי הטור, וכ' שם הב"י דמקור הדברים 'הם דברי רבינו ראויים אליו' וקצתם מדברי הסמ...
בספר יבקשו מפיהו - דברים בשם הגריש"א ז"ל - דכהיום שהרך להתקלח כמה פעמים בשבוע, שוב אין דין נטילה בנגיעה במקום מכוסה [אפי' לא התקלח באותו היום] עי"ש בזה
בקובץ הנפלא [מעמוד קפ"א והלאה] יש מאמרים אודות דרכים וכבשים המאהילים על קברי מתים בעיר ניו יארק - ובתו"ד כ' שצירוף מפה שעי"ז אפשר להקיף הביה"ק - ולא ראיתי שם המפה, האם אפשר להעלות המפה לכאן נ"ב פלא שבעיר רבתי ניו יארק אין עסקנים וכו' שיטפלו בדברים הללו שיהא הכל עצהיו"ט
מפורש בשו"ע אם הוצרך לראות איזה עסק דמותר לילך לפתח חבירו, והיינו כיון שממילא הולך לראות, אגב זה הולך עוד קצת עד לפתח חבירו, עי' סי' פ"ט פרמ"ג א"א סק"ז - א"כ כש"כ שהוא בביתו והולך לחדר אשתו- אך בכה"ג אולי אין לומר 'שלום', אלא 'צפרא דמרי טב', עי"ש בשו"...
בס' מסורות משה חלק ג' [נדפס בשנה זו] אמר רבינו [הגאון רבי משה פיינשטיין], דאנו נוהגים כהגר"א שהתיר רחיצת כל גופו בערב שבת בחמין לאלו שרגילים, שהיתה מסורה שכן נהג הגר"א, ולמשל בלובאן בית המרחץ היה סגור, ורק יחידים שנהגו כהגר"א היו הולכים, או לשם, או רוחצים בביתם האם יש איזה מקור למנהג ...