לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בס' נחמד ונעים סימן רצ"ז. ז"ל: אמר המחבר אחרי שבארנו סבת לקות שני המאורות וענייני כוכבי הזנבות ראיתי לדבר במקום הזה בסימני רמזי שני ליקוים שמש וירח ושאר אותו השמים אם יוודע לנו מה שעתיד להיות ואומר שבראש וראשון שאמת הדבר ולא יכוחש בשום אופן שלקוי המאורו' יבשרו ויגידו על גזירות רעות כאשר כב...
בקובץ 'אור ישראל' ווילעדניק, ניסן תשע"ד ותשרי תשע"ה, מבקש הרב אהרן נייווירטה להשתמש בשיטת המדידה הזו, בקוים שאינם מקבילים לקו המשוה, כדי ליצור את 'קצה המזרח', שהוא קו-התאריך להרז"ה והכוזרי.
מה שיותר מעניין, שהגרימ"ט ביומם קיבל את דעת חז"ס, וכן גם הרבנות הראשית באסיפה המפורסמת, וכך הפכה להיות ל"שיטה", ועוד שיטה עיקרית ומקובלת. וכדי בזיון וקצף.
למען הדיוק, שאלה זו אינה קשורה לדעת החזו"א. כי בכל אופן יש קו-תאריך, וניתן "להרויח" יום ולחזור אל יום האתמול. אלא שלפי החזו"א השאלה היא אקטואלית, כי כשעובר מן היבשה אל הים, הרי חצה את גבול קו התאריך.
מי שטען ששיטת בעה"מ והכוזרי מבוססת על אי-הכרת הישוב התחתון, הוא בספר היומם בכדור הארץ סי' י"א. אם כת"ר יבין מה שכתוב שם, אשמח מאוד אם יסביר גם לכל באי הפורום הנכבד.
מי היו הרבנים דס"ל שבענין קו התאריך להלכה יש לילך ע"פ קו התאריך הבינלאומי? קו התאריך העובר 180 מעלות מירושלים שיטת הגרימ"ט והגרא"ז מלצר וכל ההולכים בשיטה הזאת כמבואר בכל האשכולות הסמוכים קרוב לקו התאריך הבינלאומי, וכיוון ששניהם עוברים בים אין הרבה הבדל מעשי. יותר מאי-דיוק יש כאן...
ראה בקונטרס שמונה שעות ס"ק ה'. אודות ישוב העליון התופס 180 מעלות וירושלים באמצען, ו-180 מעלות למערב נטפלים אליו, ואיך מודדים אותו במקום שאין יישוב רצוף.
מי ששיטתו מבוססת על ההנחה שאין יישוב בחצי הכדור "התחתון", הוא היסוד עולם, כפי שביאר את דבריו נכוחה בספר "נחמד ונעים". כל צורת ההתייחסות לאוסטרליה מדין "גרירה", היא מטעה, ואינה ממצה את ההגדרה. הנחת היסוד, שהניח החזו"א, שקו התאריך לא חוצה יבשת. לא יתכן שיהיו שני יהוד...
לא יאומן כי יסופר, וברי שאף אחד מגדולי עולם לא האמין כזאת, כי הגרימ"ט פשוט מצטט לא נכון. מצטט מלה במלה כוזרי, וזה לא הכוזרי שלנו. מצטט יסוד עולם, וזה לא היסוד עולם שלנו. אדם מן השורה שהיה עושה כזאת, היה זוכה לקיתון של גידופים על התנהלות כזו. הגרימ"ט היה ידוע ומפורסם, וסמכו עליו, אבל האמת ת...
ה"שיטה" של 12 שעות למזרח ו-12 שעות למערב, היא שיטה בדויה, אין אף אחד מהראשונים שאומר אותה. "שיטה" זו היא שיטת חז"ס, שניסה להסביר שהיום אנחנו יודעים יותר מהראשונים, ולכן אנחנו יכולים לומר אחרת מהם. מי שאינו מתמצא בנושא וסומך על הרימ"ט ז"ל, הוא טועה בדבר משנה, לענ&qu...
הרב היא שיחתי אין לי תשובה על התוצאה המשונה ממה שאני סבור, ואכן הדבר נראה מוזר. אך דעתי הקטנה קשה לה לקבל חלוקה שרירותית של יום ולילה במקום שאין בו חילופי אור וחושך. לענ"ד משונה גם לומר שיש חילוף ימי השבוע, לולי טענת המו"ק שמונה ששה ומקדש יום אחד, מוזר לי לקבל כי תאריכים מתחלפים בלי יום ול...
אולי יחכימני מר, האם יש מי שסובר שהיום ההלכתי והלילה ההלכתי שוים בגודלם? הרי ביום השוה, תקופת ניסן ותקופת תשרי, היום הוא לכולי עלמא בכדי הילוך ח' מיל יותר גדול מהלילה. (מהנה"ח עד שקה"ח י"ב שעות שוות, וד' מיל נגרעים מן הלילה ההלכתי לטובת היום ההלכתי, נמצא היום י"ב שעות וד' מיל, וה...
תודה אני רוצה לברר נקודה זו: כיום השיטה הנפוצה לקבוע זמן צאת הכוכבים היא בשיטת ה"מעלות" כלומר בודקים את היחס בה נמצאת השמש בארץ ישראל בזמן עלות השחר, ולפי"ז קובעים בכל העולם את זמן עלות השחר שיטה זו כפי הנראה מניחה שאין זמן מוחלט אימתי "ראוי" שתהיה עלות (למשל 72 דק' או 90 ד...
אם נדייק בלשונו של ר"ג "כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים" (ר"ה כה ע"א). אין הוא אומר 'אין מקדשין החודש' אלא "אין חדושה של לבנה", דהיינו הוא מדבר לכאורה על המציאות ולא על גדר הלכתי. בספר העבור לרא...
אולי הפשט הוא כך: כ"ט י"ב תשצ"ג הוא בעצם הממוצע, פעמים בא בארוכה והמולד מאוחר יותר, פעמים בא בקצרה והמולד מוקדם יותר. אבל קבלה ביד ר"ג, קבלה הלכתית, שלא לקדש החודש בתוך כ"ט י"ב תשצ"ג, כדי שלא יהיה מילי דתמיהה בעיני האנשים, גם אם מצד המציאות ניתן לקדש את החודש.
דעת ר' חנינא בזמן שעני נכנס לאכול, ועני היינו שאין לו נר, ומבואר שהוא מאוחר טפי לצאת הכוכבים. בהכרח צ"ל שיש עדיין אור אחר צאת הכוכבים, דאל"כ מה תועלת יש לו בהקדמת אכילתו.
אעתיק הנה ממה שכתבתי באשכול הכללי (לבקשת מי שביקש זאת): ברכות ב: תוס' ד"ה דילמא. לפי פי' התוס' נמצא, כי ביאת השמש היינו בסוף השקיעה, אחר ג' מיל ורביע משעה שהתכסתה השמש מן העיניים, ואילו ביאת אורו היינו בתחילת השקיעה כשהשמש מתכסה מהעין ונכנסת בעובי הרקיע. לכאו' מצד הלשון, איפכא הוא. כי כשהשמש נכ...
ברכות ב: תוס' ד"ה דילמא. לפי פי' התוס' נמצא, כי ביאת השמש היינו בסוף השקיעה, אחר ג' מיל ורביע משעה שהתכסתה השמש מן העיניים, ואילו ביאת אורו היינו בתחילת השקיעה כשהשמש מתכסה מהעין ונכנסת בעובי הרקיע. לכאו' מצד הלשון, איפכא הוא. כי כשהשמש נכנסת בעובי הרקיע אין היא נראית רק אורה נראה, ומתאים יותר ...
קח את מפת הכוכבים, בלוח "דבר בעתו" למשל, ותעביר בו כוכב ממקום אחד למשנהו. הצלחת! בנייר שלפניך אכן הכוכב זז, אבל במציאות לא עשית כלום. כך גם בהגהה ברש"י!
"ספר הברית", אאל"ט מעודכן מבחינת הידע המדעי החדש עד לתקופתו שלו. (הוא לא מקבל הכל, מתווכח מאד על תיאוריית קופרניקוס הידועה!) כלומר כל חידושי המדע שהיו ידועים עד זמנו, נכנסו לספרו. מה שנעשה במשך השנים לא רלוונטי, כמובן שלא עודכן בספר! אם איני טועה ראיתי באיזה שהוא מקום שהחתם סופר המליץ...
תודה רבה! אם הולכים לפי מצב השמש מתי הוא עלות השחר שם, בנקודת חצות? אני גם רואה שאין שם סוף זמן קרי"ש לדעת המג"א אלא לפי שעות שוות. והדבר מובן שהרי לא קיים שם מצב של "צאת כל הכוכבים", כפי שהגדיר הגר"א את זמן ר"ת. יש לי טעות? לפו"ר יש לך טעות. מה שאין סוף זמן ק&quo...
ראיתי הכותרת, אבל בפנים לא מחפשים את פטולמאוס, אלא את הספר של ויזל המצוטט בעלי שור. מי שמעניין אותו גופו של ענין, ימצא דברים בספר יסוד עולם מאמר שלישי פרק י"ב.
אכן לשיטת היעב"ץ לא מחשבים מחצות אחורה. אלא לפי השעון שמש, כלומר מיקום השמש בשמיים. ושלש שעות לפי חצות היום בכל יום השמש עומד באותה מקום. זה לא נכון. אלא כל יום בג' שעות שוות לפני חצות השמש נמצאת במקום אחר. במחכ"ת. מחד גיסא, הדברים נכונים עד מאד - כל יום בג' שעות שוות לפני חצות השמש נמצאת...
לא הבנתי מה הענין. שם יש ויכוח בין חכמי ישראל וחכמי או"ה, אם בלילה חמה מהלכת למעלה מן הרקיע או למטה מן הארץ, ומסיים כי הודו חכמ"י לחכמי או"ה. עיין בשטמ"ק כתובות שר"ת סובר שהודו כי נצחום בטענות אבל האמת אינו כן. ועי' במהר"ם אלאשקר בתשו' המדברת על שיטת הגאונים בביה"ש...
לחם, שיין שטיקל תורה, אבל מאיפה אתה לוקח את ההנחה שמחליפים את האופק כפי מה שנשתנה שעון הקיץ. והשאלה לחדד קצת יותר, האם הזמן היא ג' שעות מהנץ ממילא זה זז עם שעון הקיץ, או אמרינן בשעה שבני מלכים עומדים, וזה נשאר שעה 9 בכל עת ועונה, כשזזים השעון לא קמים ב10 שוב קמים ב9 הרב אוהב שליט"א, במקום להשי...