פורום אוצר החכמה

לא הבנתי בעכ התנא דבית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות חולק על מדרש זה שבשורה היא להם מפני המטמוניות

יש להעיר באותו ענין במה דסל לר' אלעזר ברבי שמעון דאין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין בקרן זוית דאם מציאות הצרעת בבתים הוי נס אכ לעולם לא יקרה צרעת בבית במקום אחר ומדבריו נראה דיתכן נגע במקום אחר בבית אלא דבכהג אינו מטמא דגזרת הכתוב דדוקא בקרן זוית וצע

ע' בסנדרין עא דאתי כרבי אלעזר ברבי שמעון דאין הבית טמא עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בקרן זוית וצע דכל הראשונים האריכו דאין נגעי בגדים ונגעי בתים טבעי ואין זה אלא נס גלוי אכ כמו שלחולקים על רבי אלעזר ברבי שמעון יתכן מציאות של בית המנוגע אפ' שזו נס אכ יתכן גכ שיהיה בקרן זוית אפ' שהנס יותר גדול וצעג

מה עם הבשמים וכל מוצרי קוסמטיקה יש צד להחמיר דעת רוב הפוסקים שלא, חוץ מהשפתון [אודם בלע"ז] שראוי שיהיה עם הכשר בגלל שהמפעלים עושים אותו עם טעם סביר למקרה שנכנס לתוך הפה. לגבי בשמים, יש יותר מחמירים עקב האלכוהול. יש שמתירים בגלל שהוא דבר ראשון ספק שמא הוא מחיטה ודבר שני הוא 'מפוגל' לגבי האודם א...

יש הרבה מוצרים של הכשר העדה חרדית שלא נותנים הכשר לפסח ורק הכשרים אחרים מכשירים גם בפסח האם הסיבה שהעדה חרדית לא נותנת הכשר מבחינה הלכתית או מסיבות אחרות

מה עם הבשמים וכל מוצרי קוסמטיקה יש צד להחמיר

כל מי שחיבר פירוש על הגדה של פסח טרח לבאר מהי שאילת החכם ותשובתו אני מחפש ביאור פשוט שמתיישב אל הלב בזה

לא יודע למה האשכול נתפס דוקא על הליל הסדר כאילו שדוקא בפסח יש חובת הלבבות בעיה זו קיימת בכל יום ויום ובכל שבת ושבת (האם כל השבת מסתיים בשמירת ההלכות או גם בהתבוננות במעשה בראשית ) בעיקר הנידון מאחר שיש חיוב להרגיש כאילו יצא ממצרים הרי זה מחייב בהכרח התרוממות גדולה בנוגע לכל התגובה של הרב הר כסף מעני...

לכאורה מצאנו בזה סתירה בדברי הרמבן בתחילת מגילה (ב,א)כותב הרמבן דרוב ישראל ואנשי כנסת הגדולה עלו לארץ ברשיון כורש ושוב לא עלו מהם אלא מעטין בימי עזרא ואילו ברמבן בדף יא ב כתב בזהל שהיה אחשורוש סובר בלשאצר מנה וטעה ונענש לפי שבימיו עתידין להיות להם פקידה וכבר נפקדו ועלו, ואנא מנינא ולא טעינא ואראה אם...

יש לומר בפשיטות דהלכה כבה היינו דמעלין בקודש ואין מורידין אם למשל לא הדליק ביום השני וביום השלישי משלים את השתים של היום השני נמצא מדליק חמש ולמחרת ביום רביעי ידליק רק ד' ונמצא שמוריד דלא כבה.

ע' ריטבא בבא בתרא נח א דאדם הראשון נביא היה

שוב מצאתי בבראשית רבה פרק טז ויניחהו נתן לו מצות שבת כד"א וינח ביום השביעי לעבדה ששת ימים תעבוד ולשמרה שמור את יום השבת לקדשו

מן הראוי היה לפתוח נושא חדש בנוגע לדברי יאיר מה האבות למדו והנני מעתיק לך את דברי הרמבם הקדמה למשניות ואמרו אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה. והתבונן בדברים אלו, שאם תבינם כפשטם ייראו בעיניך רחוקים מאד מן האמת, כאלו ארבע אמות של הלכה בלבד הם התכלית, ולהזניח שאר המדעים והחכמות, ובזמן ש...

בשביל מה לספור את הימים

מה המיוחד בשבוע אם לא שיש יום שבת(מה שהיום הגויים סופרים היינו משום שגם אצלם נהיה יום של שביתה)

ע' בדברי הרדבז איך שביאר על פי דבריו הא דהולך במדבר שובת ביום השביעי ואינו מתחייב חטאת על מה שלא שבת בשאר הימים (ע' שם היטיב יש שמה דברים קצת קשים) ובנוגע למה שאתה אומר על האבות זה גופא שאלתי מהיכי תיתי שיהיה ספירה של ימים ושבועות לולי הדין שבת

האם היתה קבלה מאדם הראשון של הימים שבשבוע (אפ' שלכאורה לא היה צורך בזה)או שנאמר שמו שמבואר בשות הרדבז חלק א סימן עו דעיקר מנוחת השבת לא קביעא וקיימא מששת ימי בראשית אלא מסור לכל אחד מישראל לעבוד ששה ולשבות בשבעי זכר למעשה בראשית אמנם זכור לי שמבואר בכמה ראשונים דלא כדבריו

הגמ' בתמורה מדברת על הלב של הבנת התורה ובזה היו במשך הדורות עליות וירידות ע' תענית כד א למטה אי משום תנויי אנן עדיפינן מינייהו ...ואילו ר"י כי הוה שליף...אכ אין זה נוגע לכאורה לעניניו של ירידת הדורות שמתבטא בעבודת הלב להקבה(דביקות בו) לגבי דברי רבי דוד ניטו בכוזרי השני הרי זה דברים מחודשים ע' ב...

ברצוני להבין איך אפשר להזכיר את האכשר דריה בכמות ואיכות הלימוד כאשר אנחנו יודעים דעיקר עבודתינו לאהוב ולירא את השם ובזה אין ירידה אלא נפילה כמו שהזכירו. דרך אגב מה שנראה שאיכות הלימוד השתפרה ונהיה יותר הבנה בלימוד אין זה אלא מפני שאין רבוי לימוד בקיאות וידיעת התורה כידוע כל האחרונים שחיברו תשובות שנ...

יש לדעת אם היה קיים מושג של ירידת הדורות ומיעוט הלבבות לפני חורבן הבית ב)האם זהו ענין סגולי או טבעי (מפני רבוי הגשמיות ועוד..)

ע' במגן אברהם ס' רסח סק"ג ובביאור הגרא"א שם

סיפור של אברך זכיתי להיות מיושבי בהמ"ד לעסוק בתו' הן בישיבה והן בשנות הנשואין, מטבע הדברים חונכתי בישיבה כי המטרה לשמה באנו עדנה הינה להיות למדן, שומה היתה בפי רבותי בישיבה לעסוק כל ימי בעסק התו', ואמנם העיסוק בלימוד התו' הי' בדרך הישיבתי הוא דרך הפלפול והלומדות שלא ע"מ ללמוד הלכה, רצוני ה...