פורום אוצר החכמה

יעקל

לענ"ד חלק גדול מהענין הוא המצב של חוסר וודאות המרחף בעולמנו יותר מבעבר. אחד הדברים שזה מתבטא הוא בסילוקם של צדיקי אמת שכל מלה שלהם נתפסה (אצל שומעי לקחם לפחות) כדבר ברור, חתוך, וודא י. ככה זה וזהו. [איני אומר שאין עדיין צדיקים מסוג זה, אבל ברור שזה הולך ופוחת בעווה"ר]. יש עוד דברים שזה מת...

יעקל

ואתנה בריתי ביני ובינך ופירש"י ברית של אהבה וברית הארץ לפי ביאור הרב משכיל לדוד ברית אהבה היינו הבטחת הב"ה להיות לו לאלקים ולזרעו אחריו כמ"ש לקמן. וק"ק לי, כי אם באמת מדובר בפסוק גם בברית של אהבה כמו שפירש"י, מושכל ראשון הייתי אומר מה זה ברית אהבה ? כפשוטו של מקרא, כמ"ש...

יעקל

האמת היא שאונ' היה יכול לפרש באדם דמו יישפך כפשוטו והיאך ? ע"י העדים, כמ"ש יד העדים תהיה בו בראשונה ואז מתאים עם רישיה דקרא - בסהדין

יעקל

שופך דם האדם - באדם דמו יישפך, ות"א דיישוד דמא דאנשא בסהדין - על מימר דיינייא דמיה יתשד, כאילו הדיינים והשופטים דווקא הם המבצעים את התיקון של הדם האנושי הנשפך, האדם מתקן את האדם, איך יכופר ויתוקן דם האדם הנשפך ? על פי ציווי האדם דווקא ולא רק בידי שמיים... לכאור' כך צריך להבין את הפסוק לפי אונ'...

יעקל

אשמח לדעת את מקור המנהג הנהוג בכמה קהילות לומר הושע נא לפני ואחרי תיבות הפיוט

יעקל

האם יש היתר לכבס באמצע המועד ולשימוש מיידי בגדי/מדי עבודה שנתלכלכו ?

יעקל

הקושי' הוא דלמא טעמי' דקרא בגעולי עכו"ם משום אב"מ בע"ע

יעקל

הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ? מה ענין ליתגדל ויתקדש? האם יש זיקה בין פיעל והתפעל? אגב, כאן המקרא בהחלט מעיד על דל"ת מנוקדת בפתח (מלכים א פרק ח פסוק סד): בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְה...

יעקל

עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?

כן הוא בנוסח חב"ד, בד' צרויה (אבל יתגדל ויתקדש - שניהם בד' פתוחה).

ואגב, מיהו המכונה ידיד ? אבקש מ"מ ....

יעקל

יפה מאוד ! תודה על ההסבר הזה. ואותו הא-ל ית' שמקלסים אנו אותו בבוקר השכם הוא הוא הפותח בחכמה את השערים ובתבונה משנה עתים ומחליף וכו' ומעניין לשים לב שגם בעולם שלע"ל הייתה לכאור' כאילו סוג של ה"א כזאת... אין ערוך לך בעה"ז ואין וכו' לעה"ב וכו' ואין לימה"מ וכו' לתחה"מ. ...

יעקל

הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?

יעקל

כמדומני שמקובל שהאשכנזים מברכים והספרדים לא. עכשיו נודע לי דאי' במהרי"ל דלא נהג לברך שהחיינו ביום ב' דר"ה... וז"ל ספר מהרי"ל (מנהגים) הל' שופר סי' ו' : מהר"י סג"ל היה מברך ברוך א"ה וכו' אשר וכו' לשמוע בקול שופר. זמן. וכדאיקלע יום ראשון בשבת, מברכינן זמן בשני, הואי...

יעקל

גבי אלקנה "ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה" ובסוף העניין "וכן יעשה שנה בשנה וגו'" מהפסוקים הנ"ל מבואר שהכתוב התכוין לסיפור דברים בעלמא מה שהיה קורה מידי שנה בעלותם לבית ה' וכן מבואר מפירש"י ד"ה וכן יעשה. רק שבאמצע העניין, אומר הכתוב "ויהי היום ויזבח אלקנה וגו...

יעקל

כמו כן, אשמח לדעת אם יש קהילות הנוהגות - חוץ מקהילות יוצאי אשכנז - שגם בתקיעות דמיושב תוקעין שב"ת בשתי נשימות וז"ל סידור עבודת ישראל עמ' 394 "יש אומרים כי שברים ותרועה של סדר תשר"ת צריך וכו' בנשימה אחת, וי"א שאינו צריך וכן המנהג במדינותינו, אך אין להפסיק כ"כ בין שברים ל...

יעקל

במחזור שלי (רעדעלהיים) מובא שנהוג לברך שהחיינו על השופר רק בא' דר"ה. פה בארץ בטח נהוג לברך עוד פעם. חיפשתי בש"ע ולא מצאתי אם יש מחלוקת הפוסקי' בזה מח' מרן ורמ"א. תודה, אשמח למ"מ. מה נהוג בחו"ל הן אצל החסידים והן אצל האשכנזים ? עכשיו ראיתי בלוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז&...

יעקל

במחזור שלי (רעדעלהיים) מובא שנהוג לברך שהחיינו על השופר רק בא' דר"ה.

פה בארץ בטח נהוג לברך עוד פעם.

חיפשתי בש"ע ולא מצאתי אם יש מחלוקת הפוסקי' בזה

יעקל

ומחה הוי"ה את שמו מתחת השמים בדרך כלל בכל ספר דברים, כאשר מדובר באובדן שונאיהם של ישראל ח"ו, מדובר ב מעל האדמה, מעל הארץ וכו' בעוד שכאשר מדובר באדם הישראלי הפרטי, אומר הכתוב מתחת השמים כמו בקהלת : תחת השמש, תחת השמים... גם מדובר במחיית שם שזהו מושג יותר קיצוני מהאבדון ישנם פה שני מושגים : ...

יעקל

ראה לקוטי-אמרים ("תניא") חלק א פרק מט, שנותן מענה לשאלתך הראשונה. ולשאלתך השניה - זכורני שראיתי כתוב שההתבוננות באריכות בגדלות ה' שלפני תפילת שחרית - משאירה "רשימו" לכל היום, ולכן למנחה וערבית מספיקה הכנה קצרה. וכנראה, זו הסיבה שעבורה בברכות ק"ש דשחרית של שבת הוסיפו עוד יות...

יעקל

איפה המקןר בקדמונינו ז"ל למנהג שיש בק"ק שבעל הקורא ירים את קולו בפסוקים הבאים :

- ואתם הדבקים
- ואכלת ושבעת
-השקיפה ממעון קדשך
-הנסתרות לה'

יעקל

בפ' דמי בושת, ההיכי תמצי של תור' היא ריב ומצה בין אנשים ושאשת האחד קריבה להציל את אישה מיד מכהו. ודאי דרבותא נקט לן קרא הכא, דאפי' כוונתה הייתה להציל, בכל זאת חייבת דמי בושת אחרת למה צריך דווקא מצב של יינצו... האם החידוש הנ"ל מוזכר בתו שבע"פ ? מהי הסברא לחייב אותה, הרי בסך הכל רצתה לעזור ל...

יעקל

איסור הלנת נבילת הרוג ע"י ב"ד
איסור ריבית
משקלות צדק
מחיית עמלק

יעקל

בפ' שילוח אישה כאשר התורה מזכירה את הלאו דלא יוכל בעלה וגו' מסמיכה התור' את הטעם כי תועבה היא לפני הוי"ה ולא תחטיא את הארץ וגו' ולכאור' היה מספיק הטעם של כי תועבה היא כמ"ש התור' קדושים תהיו כי קדוש, כמעשה א"מ וגו' וכמעשה ארץ כנען וגו' ובחקותיהם וגו', הדברים האלה שייכים לישראל גם כאשר ...

יעקל

אבל איך זה שבנערה מאורשה כתוב והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא ... ?

שער העיר ולא פתח בית אב...

יעקל

על החלק השני שבשאלה השניה יש דרשות של חז"ל ע"ש ברש"י. השאלה הראשונה לא קשה כלל - דין פתח בית האב יש לנערה מאורסה שמבית אביה כבר הגיע לזנות ולא לאשה שכבר היתה בבית בעלה במשך שנים ואין להאשים את מגדליה במחדליה. אני לא חושב. יעויין בפסוקי הנערה המאורשה לאיש - ורק מאורשה - ששכב עימה בעיר...

יעקל

א. מבואר מהפסוקים גבי טענת בתולים שאם התברר שאמת היה - שזינתה בעדים והתראה כמ"ש רש"י - הדין הוא שנסקלת בפתח בית אב. ולמה לא מוצאים את אותו הדין להדיא בשוכב עם אישה בעולת בעל, או בנערה מאורסה שדינה ליסקל בשער העיר, כאילו הסברא של ראו גידולים וכו' שייכת רק בכה"ג ששם לה עלילות דברים (לפי...

יעקל

מובן שבברכות ק"ש מוזכרים העניינים של המאיר לארץ ומחדש בכל יום וכו' גם מובן תוכנה של ברכת אהבה רבה (עולם) העניינים האלה טיבם וטובם מושגים לנו - אור יום, זהרי חמה, מעשה בראשית, מאורות, אהבת האבות, מעמד ה"ס אבל מה לנו שעיני בשר לנו לקדושים, משרתים אופנים חיות הקדש שרפים למיניהם עם רוממותם, שי...

יעקל

ובכל זאת, הרב כדכד, על אף ששער הינו מוקד מרכזי, גבי עיר הנידחת - "ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה" כתיב ולא בשעריה

יעקל

ק"ק לי לשה"כ כפר לעמך ישראל אשר פדית,

בדרך כלל יציאת מצרים קשורה לזה שנהיינו לו ית' לעבדים ולהיות מושגחים בפרטיות ממנו ית' בניגוד לאו"ה.

איך יצ"מ קשורה לכפרת דם נקי ?

יעקל

איפה אפשר לקנות חלק ב' ?

יעקל

בספר שמות וויקרא כאשר מדובר בבתי בנ"י משתמש הכתוב במושג מושבה או בבית תשביתו וגו' מבתיכם בתינו הציל אור במושבותם לא תבערו וגו' בכל מושבותיכם בעוד שספר דברים מדובר בשערים. (שער = פתח.) אפי' כאשר מדובר בדבר שלכאור' לא קשור ישירות לפתח הבית ( מצוות הקשורות ליו"ד ולא לח"מ ליושבי על מדין ל...

יעקל

להגיד בבוקר חסדך ואמונתך וגו'
כי טוב ה' לעולם חסדו ועד וגו' אמונתו
עולם חסד וגו' שמים תכין אמונתך וגו'

ועוד הרבה מקומות

מה הקשר בין חסד ואמונה ?

יעקל

ראיתי לאחרונה שרבי אברהם בינג ז"ל רבו של בעל "ערוך לנר" היה לא רק תלמידו של ר' נתן אדלר ובעל ההפלאה, אלא גם של ר' אברהם אביש מפפד"מ המכונה ר' אביש'ל פראנקפורטער.

מי יודע איפה המקור לזה ?

יעקל

ותתענג בדשן נפשכם עם נו"ן פתוחה ולא בציר"י לכאו' מכאן ראי' לאלו שרצו לשמור על הנוסחא הישנה בקדיש של יתגדל ויתקדש בדל"ת פתוחה (במיוחד בארצות המערב ובארץ אשכנז ובארץ הגר וז' קהילות) וכן בפיסקא ממקומך תתגדל ותתקדש ודלא כהגר"א והמ"ב (הרב בעה"ת שינה מהמנהג הקדום ביתברך וביתפ...

יעקל

אז אם היבתי טוב, בשר קדשים שנפל בהם מום יותר קל מבשר תאווה בזה שאם נגע בו הטמא, עדיין יכול הטהור לאכול מאותה קערה בלי ליטמא, נכון ... ?
או שהטהור נטמא ג"כ בכה"ג אלא שרק אינו עובר בבל ייאכל ? (עיי' רש"י שם) ?

יעקל

יצאתי לא ברור מפ' ראה : האם טמא מותר לו לאכול בשר חולין ? האם בשר החולין שנגע בו הטמא נטמא או שלא וטהור מותר לו ממנו ? אשמח גם למקורות ?

יעקל

אברר לכם

יעקל

מסורות משפחתיות, מנהגים...
אני רק יודע שפוסקים ידועים כגון בעל "קניין תורה בהלכה" ז"ל התירו את הדבר...

יעקל

כמהים_ כתב:
יעקל כתב:עוד מנהגים של חבל הריינוס : אכילת אורז בפסח

???
היוכל מעכ"ת לציין מקור לפרט מתמיה זה? על איזו תקופה מדובר?

סליחה, טעיתי - לא אורז, אלא אפונה ושעועית ירוקה (לא שעועית של החמין). אשמח לדעת אם יש קהילות אשכנזיות אחרות הנוהגות כך...

יעקל

סליחה, לפני קידוש

יעקל

עוד מנהגים של חבל הריינוס : אכילת אורז בפסח, אמירת תחנון בער"ח, ובערב ת"ב, ובערב ט"ו בשבט ובמנחה של ט"ו בשבט, ונטילת ידיים לפני קידוש

בניגוד לאיזור בערלין הקרובה לפולין כבר שם לא אמרו תחנון בערבי ימים אלה

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1241 תוצאות