פורום אוצר החכמה

הבונה

ח"ב
ההסבר יכול להיות שונה, הם השתמשו במסורה לא כדי לפרשה, אלא כדי לשאוב ממנה מילים זהות במקרא, ואת המילים הזהות הם דרשו, שלכן נקטה התורה באותם מילים בענין פלוני ופלמוני כדי לרמוז כך וכך. וזה יכול להיות גם דחיה למה שרצה האוצר ללמוד מבעל הטורים.

הבונה

האם ידוע על שינויים (בכתבי-יד או בדפוסים) בסדר הנושאים ב'משנה תורה' להרמב"ם? אין כוונתי לשינויי סדר בתוך הפרקים עצמם, אלא כגון ש"הלכות יום טוב" יופיעו לפי "הלכות שביתת עשור" (במקום אחריהם כבנדפס) וכדומה. קצת קשה לומר כך, כי הרמב"ם בהקדמתו מסדר את סדר ההלכות, אלא שתמיד ...

הבונה

: ללא שם.JPG (39.7 KiB) נצפה 14651 פעמים

הבונה

מנין ידעו בני גד וראובן שאין בא"י מקום למקניהם? אחרי כל ההסברים השאלה לא מובנה, מנין שידעו? כאן ראו בודאי מקום טוב למקנה, את א"י נניח שלא הכירו, העדיפו את הודאי על פני הספק! זה מה שמוזר לי. נשמע לך הגיוני? עד שם הם לא מצאו משהו מתאים, במצרים לא היה משהו? הקב"ה מבטיח להם את הארץ עם כל...

הבונה

מנין ידעו בני גד וראובן שאין בא"י מקום למקניהם?

אחרי כל ההסברים השאלה לא מובנה, מנין שידעו? כאן ראו בודאי מקום טוב למקנה, את א"י נניח שלא הכירו, העדיפו את הודאי על פני הספק!

הבונה

יש היכל אחד והוא הנקרא זכות מפני שבשעה שהם עומדים בדין ....., מיד מתחילין מן הקטן ופותח בזכות ... (שקל הקדש לרמד"ל) לאור הפניית הבונה, ציפתי למצוא את הדברים בספר הזוהר (שכידוע רמד"ל העתיק ממנו הרבה מאוד). ועדיין לא מצאתיו שם, וגם ש' מופסיק במהדורתו ל'שקל הקודש' לא ציין מאומה. יש משהו דומה ...

הבונה

כאן תמצא ביאור, אבל כמדומה שונה משל אותו קדמון, שעיקר הלימוד מ"כי רב מאד" שהם רוב ישראל שהם בינונים:

: מחנהו.JPG (52.09 KiB) נצפה 5180 פעמים

הבונה

והתבונן כי עומדים וסובבים סוד הכסא המתנשא שבעים סנהדרין שהם שבעים מלאכים הסובבים כסא הכבוד ומקבלים השפע מהמשכת סוד הגבורה, והם דנים את העולם בכל הדינין הראוי לידון ולכל אחד ואחד בעולם, ואמרו ז"ל כי למעלה בסוד בית דין זה יש היכל אחד והוא הנקרא זכות מפני שבשעה שהם עומדים בדין הכסא נתקן על אופניו ...

הבונה

ובאשל אברהם (ניימארק) הביא סברא הפוכה שטריפה חמורה אם אין מחיים איסור שאינו זבוח, או ששקולים הם אם אין כזה איסור, וגם תלוי בדין טריפה חיה. ובכל מקרה טריפה לא יותר קל:

: אשל אברהם.JPG (55.14 KiB) נצפה 2644 פעמים

הבונה

מחורתא כדברי ערער, פועל "בודד", היינו פועל עומד שאינו 'פועל יוצא':

הבונה

שירה כל ליל יו"כ "אם ה' לא יבנה בית", כנזכר ביומא יט:, אלא שכאמור שם המנהג הביא לידי חטא ולכן בוטל. האם כונתך דוקא למקדש או גם לדברים ספצפיים שהיו בו, כמו זרוע בליה"ס זכר לקרבן פסח, וביצה זכר לקרבן חגיגה לאחד הטעמים. כמו כן כמה דברים יש בנר חנוכה שהן זכר למנורה, כמו שכ' הסמ"...

הבונה

אסמכתא למה שכתבתי:
אם היה זה ספר מסודר, הרי שלא היה זה סתם לקט כדברי המו"ל ר"י כולי, ולא היה צורך לסדרם על הרמב"ם.

: מל.GIF (10.47 KiB) נצפה 2798 פעמים

הבונה

תירוצך אדג מסתבר עוד פחות, הפמ"ג מדבר על המשנה למלך הידוע לכל, לא על כתבי משל"מ עלומים, ואין שום סיבה שיצטט מכ"י מה שמופיע להדיא בדפוסים, גם קשה להניח שהגיעו אליו כתבי יד כלשהם מהמל"מ. אינני בטוח גם שכתבי המל"מ היו מסודרים בסדר כלשהו, עד לסידורו של ר' יעקב כולי, ולא היו ספר ...

הבונה

תלוי מה ברצונך לומר:
אם אתה רוצה לומר שיש לדבר תקדים, כתוב: כבר היה לעולמים.
אם אתה רוצה לכתוב שזו תופעה ראשונית שתגרור תופעות דומות, אולי: ממנו יתד ממנו פינה.

הבונה

יתר10 כתב:האם ישנה רשימה מפורטת של הסדרים איך היתה החלוקה?

יש, למשל בתנ"ך קורן יש גם מיספור סדרות לכל התנ"ך, מלבד מיספור הפרקים.
וכמדומה שגם יש שם דיון במבוא בפרטים שונים, למשל, מה המשמעות של הסדרות בנ"ך.
ומשום מה סכום הסדרות בכל חומש, מופיע בכל דפוסי החומש בסוף כל ספר.

הבונה

האם למובאות הבאות יש קשר? הראשונה מ'אור לי' של הר' חח"מ, השניה משו"ת קול אליהו של ר' אליהו בן משה ישראל.

: אדם1.JPG (30.64 KiB) נצפה 5097 פעמים

כדאי לשים לב למליצה: הראשון אדם, שהיא מלשה"כ הראשון אדם תיולד.

: אדם2.JPG (78.06 KiB) נצפה 5097 פעמים

הבונה

תודה ר' חיס
ופלא שמצא כאלו מציאות, ולא ראה גם דברי הרש"ש והיעב"ץ המופיעים בכל ש"ס.
לא עיינתי בדק"ס, כי הייתי בטוח שאם שם מופיעה גי' כזו ודאי עו"ה היו מציינים לה, בעוד שהרש"ש מצטט ממקור מאוחר.

הבונה

מצאתי כעת את דיבור התוס' שבע"י שאינו לפנינו והוא בב"ב צט. ד"ה ולפני, אלא שהוא מוסב על קטע גמרא שמקומו במס' מגילה ואעפ"כ מצא בעל הע"י לנכון להעתיקו במס' ב"ב, יחד עם דיבור התוס' הנ"ל שלדבריו הוא במגילה אך לפנינו אינו מופיע. מצד שני קיבלתי באישי, שבכל כתה"י של הת...

הבונה

יש לי חדש בענין אבל אינני בטוח בזאת. בתוס' שבע"י, היתה הגירסה הישנה ס' יוחסין ולא יוסיפון, המדפיסים הסגירו את הגי' הישנה בסוגריים עגולות, ותיקנו ליוסיפון בסוגריים מרובעות. אולם בשונה מנוסח הגמ' שהיו לע"י גירסאות ספרדיות עתיקות שאינן לפנינו, לא ידוע לי שהיו לו גם נוסחאות עתיקות בתוס'. אלא ש...

הבונה

עוד הגהת רש"ש נחוצה שלא הובאה על הדף: בגמ' חולין ס: אמר לה (הקב"ה ללבנה): ... זיל, ליקרו צדיקי בשמיך: יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן. וברש"י: יעקב הקטן. מי יקום יעקב כי קטן הוא (עמוס ז ב) : דוד הקטן. מקרא הוא בשמואל (א' יז יד) : ותמוה, היכן מצינו ששמואל הנביא נקרא קטן והלא אם היה כזה פ...

הבונה

חכם באשי כתב:אגב, המהדורה המשובחת (ויש חולקים) לשירי ריה"ל היא מהדורתו של דב ירדן, שירי הקודש לר' יהודה הלוי, בארבעה כרכים.
לעת עתה לא מצאתי את הפיוט הנזכר. אך אם תרשום לפני את פתיחתו, אוכל לחפש במפתחות שבסופו.

אם אני מבין נכון מהיכן הוא מתחיל, זה סילוק לשבת זכור הפותח במילים: אמר אויב ארדוף כאריה ואחטוף.

הבונה

חכם באשי כתב:במפעל הביבילוגרפיה נכתב על חיים ברודי:
תאריך פטירה עברי: יט אייר תש"ב [6.5.1942].

נו! בדיוק הזמן

(אגב, הבונה, הלא ידעת לראשי התיבות "ח"ב" תתכן משמעות אחרת כאן?!)

תלוי בהקשר: איך אומרים? כיצד יודעים אם זה יין או חמור?
אם הוא בחבית הרי הוא יין, אם הוא באורוה הרי הוא חמור.

הבונה

חכם באשי כתב:
הבונה כתב:מענין מדוע אין מנהג לקרא בליל יו"כ באיוב ובעזרא ובד"ה [ולר"ז בן קבוטל גם בדניאל] לזכר מה שהיו קורים לפני כה"ג בליל יו"כ.

לא מספיק שאומרים את כל שיר היחוד והכבוד, בנעימה, אט אט?!
ויש עוד מוסיפים את כל ספר תהלים.

אבל תמיד יש הרוצים להרבות באמירות עוד ועוד.

הבונה

חכם באשי כתב:הבונה,
איני יודע אם יש הזכויות של הדיואן שמורות, אבל 'שוקן' מוכרים עותקים אלקטרוניים במחיר מלא... משמע שסוברים, שהם אלו בעלי הזכויות. ואין להקשות על ה"ב, וד"ל.

צריך לברר מתי נפטר המהדיר ח"ב, אם עד תש"ב, לכאורה אין בעיה.

הבונה

: המונים.JPG (40.93 KiB) נצפה 6512 פעמים

הדיואן הוא של חיים בראדי ונדפס בברלין תר"ץ
לא נראה שיש עליו זכויות למאן דהו

הבונה

אתה נמנע מלחפש בה"ב?
זה נמצא שם ב"דיואן" של ריה"ל עמ' 55

הבונה

מענין מדוע אין מנהג לקרא בליל יו"כ באיוב ובעזרא ובד"ה [ולר"ז בן קבוטל גם בדניאל] לזכר מה שהיו קורים לפני כה"ג בליל יו"כ. ושמא יש מנהג כזה ואנכי לא ידעתי? ומצינו מעין זה בגמ' יומא יט: שהיו שנהגו לשיר כל הלילה כמו שהיו עושים יקירי ירושלים לפני הכה"ג בליל יו"כ, אלא שמ...

הבונה

לא החוסים בו אלא החותם בו (בהיגוי אשכנזי נשמע אותו דבר), והכונה שחתימתו תגן על הספר. בהמשך, לא א"א שהוא ר"ת אדוני אבי, שהרי לא היה בנו, אלא אמ"ו ר"ת אדוני מורי ורבי. מה שהסתפקת אם זה 'הוינא' או 'חזינא' הנכון 'חזינא', כי כך כותב ח', ראה ב'החותם בו' הנ"ל, גם ה-ז' ברורה ואין זה...

הבונה

אכן, ט"ס היא כפה"נ בתוס', וכמו שעמד גם אורבך בבעלי התוספות שלו, ח"ב, עמוד 713 הערה 74. ויש להגיה לשמו של אחד המדרשים האחרים שהיו לפני התוס', שלא היה מוכר לאחד המעתיקים שלכן כתב יוסיפון. וראה כאן בדברי השואל ומשיב אודות המדרשים השונים על שמות יוסיפון , שאפשר שלאחד מהם כוונת התוס': htt...

הבונה

בד"ז עה"ת כתבו שיוב אינו שם הגון לכן הוסיף לו אביו אות משמו, אך לא ביארו מדוע אינו הגון, ההסבר שזה שם ע"ז מובא בחיד"א בשם הדבק טוב

הבונה

יש בזה מנהגים שונים:

: 1.JPG (19.26 KiB) נצפה 14201 פעמים

: 2.JPG (45.31 KiB) נצפה 14201 פעמים

הבונה

תודה ר' חיס

הבונה

היא שיחתי כתב:הספר הודפס בחייו, אז קשה שהוא טעות מעתיקים

א"ס כתב במשנ"ב החדשים

הבונה

יש בנו"ט לציין גם לאשכול זה:
viewtopic.php?f=7&t=10418

הבונה

בתוס' חולין ס. ד"ה פסוק: א"נ מה שקרא הפייט למטטרון נער לא בשביל הפסוק של נער הייתי אלא לפי שכתוב בספר יוסיפון דלמטטרון יש לו שבע שמות וחשיב נער. קראתי עד היום כמה פעמים את יוסיפון, ולא זכור לי דבר כזה, ליתר בטחון ביצעתי חיפוש באוצר על יוסיפון ולא מצאתי, עיינתי גם במבוא של הומינר ליוסיפון, ...

הבונה

אם כי בהכל הנך צודק, בענין ס' הישר ישנם הוכחות ברורות שחובר אחרי יוסיפון, כך שבין אם תנקוט כדעת מקדימי יוסיפון לאחר החרבן, ובין אם תנקוט כפי ההוכחות החדשות שהוא חובר לפני כאלף שנה לפי עיבוד שנעשה ממלחמות, הרי שאינו סה"י הנזכר בתורה. אגב, מה הם והיכן הם דברי אברהם בן שלמה? הם בענין הזהר או סה&qu...

הבונה

עוד בדף נח: בסוף העמ'': אמר שמואל הלעיטה חילתית טריפה ... מתיב ר' שיזבי ... הלעיטה ... חלתית ... מותרת משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות, קשיא חילתית אחילתית, ... חילתית אחילתית לא קשיא כאן בעלים כאן בקרטין . וכעת, מנין לנו אם שמואל מדבר בקרטין והברייתא בעלים או להיפך? רש"י לא מבאר דבר. אך שמתי ...

הבונה

בדף נח: דבור הרש"י הראשון בעמ' שייך לעמ' קודם, ואין שום ציון על כך, למרות שבד"כ עו"ה נוהגים לציין ע"כ פעמיים, פעם בסוף העמ' הקודם שיש המשך לרש"י בעמ' הבא, ופעם באותו עמ' עצמו בו נמצאים הדיבורים הייכים לעמ' קודם. כאן חשוב יותר לציין מיתר המקומות, כי דיבורי הרש"י כאן באו ...

הבונה

בספר משמרת הבית שכתב הרשב"א במענה לבדק הבית של הרא"ה והוא השגות על תורת הבית להרשב"א, מתיחס כל הזמן הרשב"א לבעל תורת הבית שהוא הוא עצמו, כ"המחבר". נכון שזה לא ממש דומה, כי את משמרת הבית מצא הרשב"א לנכון לכתוב בעילום שם, (אם כי לאחר זמן כתב בתשובה שהוא חיברו כמובא ב...

הבונה

בענין רמב"ם הפאסי ראה כאן:
viewtopic.php?f=7&t=7023&p=62578&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%90%D7%A1%D7%99#p62449

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1119 תוצאות