האם מישהו יכול להסביר לי את דברי הכוזרי במאמר ב, י :
אל יקשה בעיניך שתתיחד ארץ בדבר מכל הארצות, ואתה רואה מקום שמצליח בו צמח מבלתי צמח, ומוצא מבלעדי מוצא, וחיה מבלעדי חיה...
מה פירוש הביטוי ומוצא מבלעדי מוצא?
בן המחבר כתב:הדיון הסוער התרחש בקובץ פעמי יעקב, גליון מג (כסלו תש"ס) וגליון מד (ניסן תש"ס).
אוצרניק כתב:בלי להכנס לעומק.
אתה מפספס את החילוק בין יבמה לבין ארוסה. שיבמה לשוק זה רק לאו, וארוסה (שע"י קידושין) זה סקילה.
כדכד כתב:ריחק נגיחותיו קירב נגיחותיו לא כל שכן - זו סברת המהר"ם מרוטנבורג המובא בטור או"ח ס"ס קי"ד ויש שחלקו עליו
כדכד כתב:לגבי הסוף
נראה לי שכוונתו שאע"פ שהמנהג לומר קדיש מוזכר בשו"ת הרשב"א הרי שאיננו מוזכר בתשובה של הרשב"א אלא בלשון השואל ובמקומו של השואל כנראה כן אמרו קדיש ולכן כתב בשאלה לפי מנהגו אבל למנהג הרשב"א עצמו לא אמרו
נוריאל עזרא כתב:יש התייחסות לזה כאן: