פורום אוצר החכמה

אמת ויציב. קשר גם קשר. אולם יש לבאר מהותו של קשר זה. גבורה על המידות, אינה מהווה תיקון להן, היא הגברה של הדעת על המידות שלא תשלטנה. אבל אינה מתקנת אותן. כי הנה כאשר נתבונן בדברי רבינו הגדול, נראה כי 'גבור במדותיו' נזכר כבר בשמונה פרקים, וז"ל: "ודע, כי כל נביא לא יתנבא אלא אחר שייקנו לו המע...

בתחילה נסתפקתי אם לכתוב את ההודעה הנ"ל,
שהרי אינה אלא הערה קלה וקלושה,
ואינה שייכת לנידון האשכול שהוא מהותי יותר.

אמנם סמכתי על חכמי מתא,
שלא יערבו הדברים זה בזה,
פירוש רשב"ם לחוד, וענין כלל הספר פשש"מ לחוד.
ואין בזה לא להחמיר ולא להקל.

.. תיבת מחוספס הנאמרת אצל המן. רש"י מביא שלשה פירושים: חשוף; חפיסה = מונח בקופסא; מקולף; ובעלי פשש"מ בחרו בפירוש רשב"ם: מחוספס - מפוזר. וכיון שאיני מבעלי מקרא לצערי, אחלה פני הלומדים ללמדני, מפני מה פירוש רשב"ם, קרוב יותר לפשש"מ משלושת הפירושים שהביא רש"י?!) דוגמית-פרש...

אהיה לפה להרב הנכבד עזריאל ברגר, ואפרש שיחתו במה שאמר 'ויש ליישב'. כי שאלה זו נשאלה בבית מדרשנו. והיה המענה עליה כדלהלן: לשיטת רבינו הגדול הרמב"ם, שני עניינים שונים הם: התגברות על היצר לחוד, ופחיתות המידות לחוד. התגברות על היצר - מענין שמירת המצוות הוא. ופחיתות המידות - מענין שלימות נפש החיה הי...

עתה נשוב להשלים הענין: הנה נוסף על הנ"ל, יש במקרא בשלשה מקומות גם פועל הנגזר משורש 'גרם': אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ (במדבר כד). ופירש רש"י: יגרם - מנחם פתר בו לשון שבירה, וכן לא גרמו לבקר (צפניה ג ג), וכן...

אמנם יש לציין, שלפי חלק מהמפרשים הנ"ל, יש מקום לפרש באופן אחר, שעיקר לשון 'גרם' מורה על 'עצם הדבר', אלא שהדבר העצמי אשר כחו בו, יוכל לפעול ו'לגרור' אחריו דברים שאינם כחם בם. ו'גרמי השמים' הם 'עצמותם' של השמים, שהרי אין בהם דבר מלבד אלו הגופים הגדולים הנכבדים. ופירוש זה כתבתי בעיקר בשביל ביאור ת...

כעת ננסה בזהירות לתור ולדרוש על עיקר משמעותו של שורש מורכב זה. הנה נראים הדברים שעיקרו הוא לשון 'גרירה', והוא כענין ה'הטיה' הנ"ל, דהיינו עצם התנועה מצד לצד. וכן לשון 'גרם' מעלות, הרי היא שם לדבר שנועד לנוע עליו, כי מטרת המדרגה אינה לעמוד ולהתעכב עליה, אלא לנוע דוקא, ונמצא המהלך במדרגה 'גורר' עצ...

בהיות ואמרו רבותינו במקום שאין אנשים השתדל.. אמרתי אענה חלקי, כרם דל.. ובכן, כדי לבחון את משמעותו של השורש, עלינו להביא תחילה את כל גזרותיו והטיותיו: עצם, מדרגה, הכרעת משקל, סיבה, גוף שמיימי. כל אלה שמות. ועליהם יש להוסיף פעל 'גרם'. תחילה נביא השמות כצורתן, ואחר נדון באפשרות קישורם: א) גרם – עצם. הו...

ועתה כי תאמרו: אם כן נמצא שכל הביקורת שנכתבה לעיל על פירוש פשש"מ בטעות יסודה. הלא נמצא לו מנוח אשר ייטיב לומר כמותו, ומה לך כי נזעקת לומר שהוא חידוש. על כך אשיב, כי לדעתי לא כן היא. לא הרי חוסר הבנתי את דברי הגרל"מ, כחוסר הבנתי את אשר עשו עורכי פשש"מ. הגרל"מ אינו זקוק לי ולשכמותי...

ובכן, חדשות אני מגיד: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי! אמרתי כאן שכל יסודו של הגרל"מ הוא מדברי הקבלה. כתבתי גם שתוספת ההשכלה כפי שביארה הגרל"מ, חידוש שלו הוא, כי לא מצאתי לו חבר בראשונים בעלי הפשט. ולא היא. יגעתי ומצאתי לו חבר ורב רבנן, אשר נזכר שמו לעיל בהודעת אחד מחכמי הפורום. הלא הוא ר...

אמרי אינשי: כאשר תלמיד אחד או שנים אינם מבינים דברי הרב, יש לגעור בהם שיטו אזנם. אולם כאשר קבוצת תלמידים אינה מבינה, יש לגעור ברב שלא ביאר דבריו כראוי. ומאחר שמתוך הדברים אני מבין שלא הובנו דברי אצל רבים, ולדעתי יש להם מקום, נתחייבתי לפרשם ולבארם שנית. אך תחילה מצד היושר מוכרח אני להקדים הודעה והכרז...

הר"א גבאי ני"ו כתב (בהערה על מאמרו 'עיונים בהגהות רש"י לנוסח התלמוד בפרק ראשון דגיטין' נדפס בקובץ חצי גבורים ניסן תשע"ז) לחלק בין מקום שרש"י כותב 'הכי גרסינן הרי זו חזקה' למקום שכותב 'הרי זו חזקה גרסינן', שכאשר רש"י כותב הכי גרסינן, כוונתו שבספרים שלפניו היה נוסח אחר, ...

... עד שבא הרב 'בריה נמוכה' והואיל בטובו לצלם את הדף של הספר, וחזינן משם מה הם כתבו באמת בספרם על ענין עבירת עץ הדעת. באמת, בפשוטו של מקרא קשה מאד להבין מה היה החטא, ומה קרה אחרי שחטאו. לזה הביאו מספרי הדרוש דברים קילורין לעינים המתאימים עם פשוטו של מקרא. אכן, ידיעת טוב ורע דבר טוב הוא, ואכתי אין ב...

ב. ב"ר פרשה יח: ויאמר האדם זאת הפעם רבי יהודה בר רבי אמר בתחלה בראה לו וראה אותה מליאה רירין ודם והפליגה ממנו וחזר ובראה לו פעם שנייה. שם פרשה כב: ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו' על מה היו מדיינים? וכו' יהודה בר אמי אמר על חוה הראשונה היו מדיינין. אמר רבי איבו [חולק על זה:] חוה הראשונה ...

א. מאמר האריז"ל שאדה"ר היה 'מוכרח' על חטאו, כלום מקומו ב'פשוטו של מקרא'? ב. מה שאמרו מארי דרזין שלאדה"ר היו שתי נשים, היתכן להעלותו על ספר שמתאר את הפשט? א. לפי כל המבארים בפשוטו של מקרא ש"והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" היינו כוח הבחירה, מוכרח מזה - בפשוטו של מקרא - שעל אכילה...

וכעת נדון ביסוד חידושו ומקום כתיבתו הראוי לציבור הרחב: הנה עיקר החידוש אצל הגרל"מ הוא השילוב בין מעלת היצירה העצמית לבין תוספת הדעת האנושית. עד שלדבריו נמצא שקודם לכן היה חסר לו לאדה"ר 'שכל אנושי'. ובאמת היה זה 'חסרון'. ואם תשאל: היתכן שהיה נשאר בחסרון זה? [כלומר: לפי המפרשים שהיה זה 'דעת'...

מי שלא הצליח לשרוד עד כאן, יקבל סיכום קצר של יסודות דברי הגרל"מ: 1) עץ הדעת הוא דבר טוב. בחינת קדש הקדשים! ורק על ידו ניתן להבחין בגנות העירום מצד עצמו. 2) אלא שדעת מעולה זו צריכה הכנה מצד האדם לקבלה, אלמלא כן ראוי לו להשאר בדעת של ה'נבואה' בלבד. כל זמן שההכנה לא נשלמה, הרי דעת זו מהווה בגידה ב...

תחילה נביא עיקרי דברי הגרל"מ עצמו: הנה בחלק המאמרים (מאמר ט"ו) מבאר הגרל"מ עניינו של עץ הדעת. א) ראש דבריו הוא, כי פשטם של המקראות הוא שבעץ הדעת יש מעלה גדולה. והמקראות הם: והייתם 'כאלהים' יודעי טו"ר. הן האדם היה 'כאחד ממנו' לדעת טו"ר. [ממקרא ראשון היה מקום לומר שהם דברי הנח...

הביאו כאן מדברי 'העמק דבר' בענין הבושה. ועל כך בהמשך. אבל ראשית דבר נראה לי בבירור, שכל החילוק בין 'מתבייש מעצמו' ל'מתבייש מאחרים', אין מקומו אלא בפירוש הגרל"מ בלבד. ולואי ואתבדה וימצאו כן בתשובת הגאונים וכדו'.. על כן לא יועיל להביא דוגמאות שכתבו שהבושה תולדת השכל וכדו', כי סו"ס מתוך פירוש...

ג) ספרי המחשבה המצויינים בספר פשש"מ הם: שעה"כ, מהר"ל ו'לקט ספרי דרוש'. ותחילה יש לברר מי מהם כתב על דרך 'הפשט'. ולא לחינם יש לשאול כן. הנה בשעה"כ מבוארת ידיעה ע"ד הסוד, שביום השבת היה ראוי אדה"ר לאכול מעץ הדעת. הא ותו לא. מהר"ל, לא נזכר מקומו איה, וכנראה הוא ממש&qu...

ב) דעת החזקוני בענין עץ הדעת היא אכן מחודשת מאד. אבל אין סיבת פירושו מסיבת פירוש כבודו. לא 'ידיעת טוב ורע' הפריעה לו, אלא דברים אחרים, כמו שיבואר. ובכלל ברור הדבר שאין פירושו על דרך פשט המקרא כלל, כי הלא לדבריו נמצא שאדה"ר כלל לא נענש על חטאו, מאחר שהיה 'בבלי דעת' וכו'. וכי ביאור זה מתאים לדרך ...

ראשית אקדים כי קשה עלי הקיצור, בפרט בעניינים אלו, ועם הקוראים הסליחה. הנה כתב הרב המכנה עצמו בענוותו 'בריה נמוכה', כי מקרא מלא דיבר הכתוב 'ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע', משמע שהיא מעלה, וכיצד יתכן לפרש כהרמב"ם שהוא פחיתות. ועוד הקשה שמשמע בחזקוני שהיא מעלה. והוסיף שכן הוא בספרי בעלי המחשבה. ...

וכעת לענין הספר פשש"מ שהביא פירוש זה. הנה לא מדובר כאן על פירושי הגרל"מ המתוקים מדבש בד"כ, אלא על ספר שמתיימר להציג את ה'פשט'. וכי זו הדרך להביא פירוש מחודש של אחד מחכמי הדור נגד כל מפרשי הפשט [ואינו דבר נקודתי, אלא כל יסוד הפרשה משתנה לפ"ז. דוק ותשכח]. ואני עצמי, למרות שאני הוגה...

הדוגמא השלישית היא מה שכתבו בענין אדם וחוה, יצירי כפיו של הקב"ה, שעד שלא נכנסה בהם הדעה, לא הרגישו בבושת העירום, אבל כשנכנסה בהם 'דעה' מעץ הדעת, הרי מעתה הפכו לעדינים ורגישים יותר והבינו את גנות העירום. זה בערך הדברים. כמובן שהם רמזו קצת בדברים שקודם אכילתם מהעץ הם 'לא התביישו מעצמם', וכוונתם ש...

ב"ה מתוך הערכה גדולה לחברי הפורום הנכבדים, אני פשוט לא מבין למה לא דנים לגופו של ענין. נניח שאני רוצה לקנות מקרר, בא אדם אחד ואומר לי שהדגם הזה לא טוב ונמצאו בו פגמים, ואפשר לבדוק כאן ושם ולראות, בא רעהו וגילה את אזני שהמעיר ההוא יש לו מניות בחברה אחרת של מקררים, והוא נוגע בדבר.. אז לא אבדוק את...

שלום לכבודו ולכל חברי הפורום הנכבדים! נראה שיש לעיין בדברי הגרי"ס באור ישראל מאמר כט או ל [בענין 'עמד ר' יהושע על רגליו', שבא להראות תוקף הענין כנגד ההתפעלות שהיתה לצד השני], ובעיקר בדברי הגר"ש היימן בהקדמה לב"ק [שאלמלא היה הראב"ד כותב לשונות חריפים של 'לא נהיר ולא צהיר' וכדו', ל...

הספר 'דעת תבונות'
עם ביאור 'ישוב הדעת'.
מצו"ב מודעת פרסום,
וכן דוגמא מהספר.

ספר דעת תבונות
עם ביאור 'ישוב הדעת'
המבאר כל ענייני הספר בהרחבה.
אמנם יצא לאור לפני כמה חודשים, אך לא פורסם כמעט: