לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
עי' ברש"י פרשת בא י"ב מ"ג. דבי"ד בניסן נאמרה הפרשה של כל ערל לא יאכל בו. וע"ע חי' הגרי"ז שם שדן מנ"ל לרש"י הא מילתא. יישר כח גדול! כעת תשתנה השאלה מכפי ששאלתי. מפני מה נצטוו ישראל על המילה רק בשעת אכילה ולא בשעת עשי'. ובפרט שגאולתם של ישראל היתה תלויה בזה, כד...
נתעוררתי מדברי ההפטרה, דהנה מלאכי חי אחרי עידן סנחירב, ואז לא היו רוב יושביה על ארץ ישראל, ואין תרומות ומעשרות אלא מדרבנן. והנה ברד"ק כתב על הפסוק 'וקרבתי אליכם למשפט' שהמשפט יהיה עם אלו שיחיו בעת הגאולה, ואלו שימותו כבר ידונו בעוה"ב, ועל הדין ההוא אמרינן היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אות...
שמעתי מגאון אחד הטעם. שאילו היה משה אומר להם תיכף שימולו לא היו שומעים לו דסוכ"ס היו משוקעים בטומאת מצרים.ע"כ אמר להם שישחטו הפסח ואיתא במ"ר דכשהריחו הריח גן עדן של הקרבן פסח היה נפשם קוהא לאכלו באו אצל משה ואמרו לו משה רבינו תן לנו וכו' אמר להם כך אמר הקב"ה כל ערל לא יאכל בו מיד...
אותה אבקש כתב:שמעתי בשבת מיהודי ששמע מהבית ישראל [יתכן שאמר בשם ספרים] שרצה אברהם אבינו שיתנו לו מתנות ולא יקח כיון דכתיב שונא מתנות יחיה וממילא ייטב לו.
שמעתי פעם מהגר"מ בעק ששמעו מאדמו"ר מהר"ש מבאבוב בשם אביו הקדוש"צ, והקשה הגר"מ הכתיב ולאברם היטיב בעבורה,
צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי. דבר זה שצפת הוא מערי מקלט כבר הוזכר בספר 'חסד לאברהם' לרבי אברהם אזולאי (מעין ג' נהר יא), שכ' "צפת כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות". ולענין הקושיא מקדש בהר נפתלי, ראיתי בס' המקומות הקדושים (לר' יחיאל מיכל שטע...
אודות מה שדנו למעלה בענין צנון לכרפס. בפיוט המתחיל אלקי הרוחות . שקיל גרגירא או כרפסא או כסברתא או "חמא" (צנון) ויטבול בחרוסת ויברך בופה"א. יש גורסים חסא. אבל היעבץ בסידורו גורס חמא. וכן בפירוש הר"ש מפלייזא על הפיוט. הנדפס באור זרוע על פסחים. כתב על פיסקא זו . הם שאר מיני ירקות ש...
מה עדיף. באופן שיש כהן בבית הסמוך ששומע קרה"ת ויש שבעה בבית שקוראים. הכהן שבבית אחר יעלה ראשון ויקילו כדברי הגר"א. או אותם שבבית שקוראים שם, יעלו אפי' אם אין שם כהן ? ואולי צריך הכהן לילך למקום שאינו יכול לצרף. או אולי לענין זה נחשב כאילו אין כהן בבית הכנסת.
הגר"מ שטרנבוך כתב במכתבו מח' ניסן בס' ג וז"ל ולפי"ז אם הש"ץ עומד בראש הקהל ופניו למזרח ואינו רואה את הקהל כל זמן שלא יסובב פניו. לא מהני להיחשב רואה את כולם. וצריך שהש"ץ יעמוד במקום שרואה את כולם. ואני הדל איני מבין דבריו דלפ"ז אם הש"ץ עוצם עיניו לא יחשב לתפלה בצבו...
עכשיו ראיתי ברעק"א סימן רעג ס"ה. דיין לא נחשב לקידוש במקום סעודה רק לפירוש הרשב"ם. דז' מינים ויין הם מדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם. לפ"ז צ"ע אם יוצא קידוש במקום סעודה בתאנים. ולענין אם יוצא ביין קידוש במקום סעודה. אם צריך דמלבד המלא לוגמיו ישתה רביעית. או דסגי שישתה כשי...
ומה נאמר באשה שהולכת להנקה חצי שעה ויותר בזמן אמירת ההגדה? שאלה טובה. ובדיעבד בטח אפשר לסמוך על הכוס הראשונה שנוהגים לשתות אותה כולה. פסחים קא: "בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה במה דברים א...
בחזקוני פרשת בשלח יד פסוק ב. ד"א לפני פי החירות להטעות את פרעה שיהא סבור נבוכים הם בארץ ומתחרטים על שיצאו כשהם חוזרין לפני פי החירות שהוא פיתום מקום שעבודם ובפסוק ד. כתב ורדף אחריהם. כשיצא לקראתם למלחמה הם ינוסו והוא ירדפם ונמצאת הפשיעה עליו ועל עמו שלא יניחום לחזור. א"כ שבנ"י שבו למק...
[חפשתי ולא מצאתי עדיין אשכול ע"כ, אם כבר קיים אבקש לתת קישור]. מה מנהגי הקהילות השונות בטיבול הכרפס? כפי הידוע לי לע"ע רוב האשכנזים לוקחים לכרפס תפו"א (ער"ד עפי"ל) או סלרי, יש הנוהגים ליקח צנון (ע"ז שמעתי אומרים שנתבטל מחמת איזה מנהג שהיה לא לאכול צנון בפסח כלל, וטעם נ...
למה אין מברכים "על אכילת כרפס?" הלא הוא מתקנת חז"ל?! ז"ל הריטבא ז"ל ויש אומרים שהוא יוצא בכל שהוא ,שאינו אלא לזכר בעלמא וכן דעת רש"י ז"ל ונראין דבריו תדע שאין מברכין עליו ברכת המצוות ברוך אתה ה' כו' אשר קדשנו במצוותיו לאכול ירקות מרים .אלא בברכת הנהנין בלבד. ובווד...
ז"ל הריטבא בפ' הגדה יש אומריםמה שאומרים כן בלשון ארמי כדי שלא יכנסו השדים אצלנו . והנכון דאינו מסדר המשנה אלא מתיקון האמוראים תיקנו אותו בלשון בבלי כדי שיבינו הכל , כי בזה הלשון היו מדברים ורגילין בו:
ברשב"ם קז: ד"ה בירקא כתב בתו"ד ודברים הללו כגון מיני תרגימא וירקות ממשיכין את הלב לאכול כדמוכך נמי בברכות (ד'מב.)"שהיו רגילין לאכול פרפרת קודם אכילת הפת לגרר את הלב" כדתנן בירך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת "אלמא דפרפרת קודם לפת" עכ"ד. ונראה מדב...
הגם דלמסקנת הרן ל"צ לתירוץ הראשון לא נראה מדבריו דחזר ועכ"פ שאר עיירות בנו שוב חומתה בזמן יהושע וירוחו בנו בזמן אחאב אחר שישבו בעיר התמרים מאות שנים ויש לו דין ישב ואח"כ הוקף
עי' יהושע טו סג. עי' רן מגילה ג: ונראה מדבריו דכדי שיקרא מוקף מימות יהושע צריך שיהיה בהעיר בתוך החומה בזמן יהושע ישוב. דהיינו ישראל. דישיבת עכום אינו ישיבה והעיר ירוחו נפלה חומתה קודם שישבו שם ישראל (וחומתה השניה נבנה בימי אחאב אחר שישבו בה כת"ק שנה) ואינו עיר של "אנשים" המוקף חומה (ו...
עיינתי בר"ן ולכאורה יש מקום לומר דקוראים בי"ד דבאותו חומה שהיה בימי יהושע לא ישבו שם ישראל מעולם וישיבת עכום אינו ישיבה. אבל צ"ע דירושלים כשכבשוה ושרפו את העיר לכאורה הרסו חומותיו ואולי נחשב עיר חומה משום היבוס דלא הרסו. אבל זה פשוט שלכדו ערים בצורות כמו חמת ורקת ומסתמא ג"כ הרסו ...
הגז"ש פרזי פרזי כתיב במשה רבנו דברים ג. ה. עי' רש"י על הריף דלכן נקרא מימות יהושע דהכבוש נקרא על שמו.דכבש רוב א"י. והרע"ב כתב משום דלחם ראשון עם עמלק. עכ"פ ירוחו היה מוקף חומה בזמן משה