פורום אוצר החכמה

יוסף בניהו

בס"ד זכורני שלפני זמן רב ראיתי שיש באוצר איזה קונטרס העוסק באופן וצורת החזקת הבשמים [בעיקר] בהבדלה, אולם אני לא מוצאו כעת, מישהו יכול לעזור לי? היה על זה תשובה ארוכה, לזכרוני בהאוצר, ולזכרוני כותב המאמר היה ת"ח ממשפחת מאזוז (אולי אח של הגר"מ או אחיין), שמשמש בבית הוראה של הישיבה שם. ...

יוסף בניהו

מי המחבר?

יוסף בניהו

עי’ בש”ע מהדורת מכון ירושלים בתחילת חלק א’

יוסף בניהו

מצד אחד יש את ההקדמה המפורסמת למרן הבית יוסף שאין בכוחנו להכריע בין הראשונים מכח שכלנו והובא ג"כ בספרי מרן היביע אומר מאידך ודאי כשיש שתי אפשרויות להסביר מחבר מסוים צריך לדעת להכריח ביאור אחד וזה ע”י דבריו לפני או אחרי או במקום אחר או לחפש את מקורות דבריו ואפשר כמובן להסתייע בפוסקים שמביאים דבר...

יוסף בניהו

כעת כשהתבוננתי במקורות שהביא הג”ר שריה
לכאורה מה שהביא מהגאון ר’ אליהו מני לא ראיה
שהוא כתב כמנהג המקובלים שמובא בכה”ח שקודם עוטפים את הגוף
אבל בשעת עטיפת הישמאלים הוא כותב שמרים הטלית על הכתפים
ובאותה שעה אינו על הגוף .ע”ש וצ’’ע.

יוסף בניהו

איש_ספר כתב:סבי זצ"ל כתב ע"ז בכמה מקומות הנה תשובה אחת

יישר כח גדול
תשובה א’ היא מה שחיפשתי
יש בה הרבה תוספות שהרב הלל לא הביא
אשמח לדעת איפה נדפסה תשובה זו אם בכלל

לגבי תשובה ב’ כן כתב גם כן בשו"ת איש מצליח

יוסף בניהו

כוונתי למנהג הספרדים שבתחילת העיטוף
עושים עטיפת ישמעאלים בצוואר בלבד עיין בבן איש חי ובכה"ח

יוסף בניהו

ידוע שנחלקו האחרונים מתי לעשות עטיפת הישמאלים האם מיד אחרי הברכה ואחר כך להוריד על כל הגוף או להוריד קודם על כל הגוף ואחר כך לעשות עטיפת ישמאלים אך לפי שתי השיטות עטיפת הישמאלים נעשית בזמן שהטלית אינה על כל הגוף אלא בראש ובצוואר בלבד. ובימים האחרונים ראיתי תשובת הגר"י הלל (וישב הים ח’’ב סימן א)...

יוסף בניהו

הוזכר כאן שהמנהג הקדום שצאת הכוכבים הוא 27 דק’ אחר השקיעה
רציתי לדעת מה המקור שכך המנהג הקדום
כי זכורני שבאור לציון כתב כך לגבי ברית בשבת ועוד
וביביע אומר תמה עליו שאין מנהג כזה
אשמח לדעת מקורות בנושא

יוסף בניהו

מתוך ספר אסף המזכיר של מרן רבי מאיר מאזוז מערכת ה’ עמ’ קכא-קכב

: אסף המזכיר 1; 20220104_200937.jpg (4 MiB) נצפה 4048 פעמים

: אסף המזכיר 2; 20220104_201029.jpg (4 MiB) נצפה 4048 פעמים

יוסף בניהו

בחק המדובר הוסיפו בכל יום לימוד אור החיים יומי לימוד הלכות בש"ע הרב ולימוד מצות מתרי"ג מצות
ונראה שחפצים שיוזמתם תכנס לציבור ולכן חפצים בחלוקה במחיר כזה מוזל
וע"ז נאמר כל המוסיף גורע....

יוסף בניהו

בכתבי האר"י (ע"י ר' חיים ויטאל) כתוב שצריך לקרוא כך וכך פסוקי תנ"ך ומשנה וכו' אך הוא לא סידר מה בדיוק לקרוא (כי באמת אין נפק"מ כ"כ בזה) ובא ר'ר' יצחק ברוך (לפי זכרוני) וסידר את המשניות לפי סדר הסדרים ובחר קטעי גמ' לכל יום אפשר לראות כל זה במבואות לחק לישראל במהדורות החדשות ו...

יוסף בניהו

יש ישיבות שישתמשו בזה? ישיבות אולי לא. אבל על הבתי כנסת אני ממש מתפלא, כיצד יתכן שלא יהיה בהם כזה ספר, שנתחבר על ידי החיד"א, ולפי האריז"ל הוא ממש ממש בסיסי בסדר הלימוד היומי??? אתמהה. לא החיד"א חיבר את זה אלא רבי יצחק ברוך הוא סידר את הלימוד והחיד"א הוסיף עליו את לימוד יוסף לחק ...

יוסף בניהו

ליצנות ד.....

יוסף בניהו

כתבתי הישמח ישראל על פי מה שכתוב על התמונה
במחילה איני בקי בגדולי החסידות

אכן בקישור דלעיל הביאו את הדברים והביאו מקורו
יישר כח לעונים

יוסף בניהו

קיבלתי
מי יודע מה המקור
ומי יודע פרטים על הצדיק הזה

יוסף בניהו

כמדומני שהגרי"ש כותב מפורש שהוא לא אומר רק בא ליישב דעת האומרים

יוסף בניהו

אפשר לומר כי הנשים לא מחויבות בכלל
ויש מחלוקת אם מותר לתקוע להם בכלל ולכן לא נהגו יותר מכך
ואין מזה הכרח שזה דוקא בציבור

יוסף בניהו

עליך עיננו כתב:יש להעיר מהמט"א שכ' מאד להזהר בענין הוידוי בר"ה שזה גורם לקטרוג ואפי' מי שמתענה תענית חלום בר"ה שלא יתודה(משא"כ בשבת ויו"ט) ..

כמדומני שמבארים בדעת האר"י שדוקא בשעת התקיעות שהשטן מתבלבל אז יתודה

יוסף בניהו

צריך לומר שכיום אין בזה כל כך נוי
כיון שלא רגילים בזה בדרך כלל

יוסף בניהו

אצרף מה שכתבתי בזה
אשמח לקבל תגובות מהחברים

תקיעות ליחיד .docx: תקיעות ליחיד; (10.37 KiB) הורד 242 פעמים

יוסף בניהו

כמובן שראייתו אינה מוכרחת כלל
ומשמע שגם הוא לא ניחא ליה דוקא בנשים אבל בגברים שזה מצוותם יתכן שגם הוא מודה

יוסף בניהו

מה הביאור בהנהגה זו

יוסף בניהו

וזה עצמו מוכיח שזה לא נתקן על סדר התפילה
וא"כ אין חילוק בין ציבור ליחיד

יוסף בניהו

יש לדון למי שנמצא בבידוד כמה קולות יתקע (במקרה שהוא יכול לתקוע, והוא לא מקשה על אחרים) לכאורה הפוסקים כתבו שלחולה תוקעים שלושים וא"כ ה"ה לכל יחיד אך יותר נראה לומר שהפוסקים באו לומר ש די לו בשלושים אבל אם ירצה לתקוע עוד להשלים למאה יכול ולא מסתבר לומר שדין מאה תקיעות נתקן לציבור ולא ליחיד...

יוסף בניהו

אבא יודן כתב: [ובמלים בנות תנועה אחת: ָךְ].

כנראה כונתך ללך ובך
אך יש עוד מילים אותך איתך עמך
עי' ראב"ע בספר צחות

יוסף בניהו

יש לדון למי שנמצא בבידוד כמה קולות יתקע (במקרה שהוא יכול לתקוע, והוא לא מקשה על אחרים) לכאורה הפוסקים כתבו שלחולה תוקעים שלושים וא"כ ה"ה לכל יחיד אך יותר נראה לומר שהפוסקים באו לומר ש די לו בשלושים אבל אם ירצה לתקוע עוד להשלים למאה יכול ולא מסתבר לומר שדין מאה תקיעות נתקן לציבור ולא ליחיד ...

יוסף בניהו

המנהג כדבריך לומר בשורוק אך שמעתי ממרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז דאמר דנכון לומר בחולם וטעמו שמושג זה הוא מן שביתה וקיצור של תשבות וא"כ זה בחולם ושמעתי מת"ח שכנראה הטעות נבעה מפעם שלא היו מבדילים כ"כ בין חולם לשורוק אך גם בספרי הישיבה כמדומני שמנוקד בשורוק אשמח לדעת באיזה ספרים ראית...

יוסף בניהו

גם אני שמעתי משם מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א
שאמר למור אבי שצריך לומר ג'קלין.

יוסף בניהו

האם ידוע מדוע ועל שם מה נקרא אלמאדרי?

בג'רבא יש משפחת מאדאר (וכמדומני גם בתימן) האם ידוע מאיפה מקורותיהם והאם יש קשר ביניהם?

יוסף בניהו

לדעתי יש להבדיל בין מה שנכתב בפורום בשפה חופשית
לבין מה שנכתב במאמר תורני בקובץ תורני.

יוסף בניהו

לכשיבקע כתב:לא ראיתי אם תיקנו אך יצא לא מזמן אור לציון חלק ה על יו''ד (בנוסף לארבעת החלקים על או''ח והחלק על שביעית)

הזכירו את זה באשכול ספרים חדשים, לפני כשלש חודשים.

יוסף בניהו

מרן הרב מאזוז מחמיר בזה כידוע
ובשיעורו האחרון דיבר בזה

יוסף בניהו

שאלה שדומה לזה אדם שביתו בליל שבת הורידה את החמין במקום המרק של ליל שבת
ואבי המשפחה החמיר שלא להחזיר את הסיר לפלאטה (יש מקום לפלפל בדין זה ואין כאן המקום)
ונשאלה השאלה האם צריכים לברך על החמין כיון שודאי אין דעת האדם על זה אע"פ שזה נמצא בביתו או שסוף סוף מה שבבית נפטר
דעתי נוטה לצד הראשון

יוסף בניהו

אני קראתי את זה על ר' אהרן לייב שטיינימן זצוק"ל

יוסף בניהו

את האבן עזרא הנ"ל הביא מרן הרב מאזוז בשיעורו האחרון
והביא שכן כתב גם החזקוני
מי שיכול שיעלה את העלון של השבת

יוסף בניהו

ומהריק"ש הביא דין זה בהגהותיו
ומרן הבא"ח (ש"ש שופטים כ) כתב לחלק
שדוקא כשיושבים במסיבא שזה דרך כבוד אין לשבת לצידו
אבל בבית הכנסת שאין דרך כבוד בישיבה יכול לשבת לצידו
וכן פסק בהליכות עולם

יוסף בניהו

ובערוך השלחן כתב לחלק ששם שאני משום כבוד המלך
וקשה ע"ז שא"כ גם אבנר לא היה יכול לשבת ליד שאול
וביפה ללב כתב ששאני התם שהיו מסיבים
ולא נראה שכיום הישיבה היא כמו הסיבה אז

יוסף בניהו

דין זה הובא בבדק הבית ביו"ד סי' רמ בשם אורחות חיים
עיין שם שהביא מקור לזה משאול ויהונתן
ואין ללמוד מזה שלא הביא מרן דין זה בשלחנו הטהור
כי כתבו בעלי הכללים שבדק הבית חלקו חובר אחרי השלחן ערוך

יוסף בניהו

תחילה יאמר תפלה לחמשה עינוים דפ מד' עב'. תפלת עפר אנחנו עז' עא' ליקובהו'
דפ נא' עב' ופתיחת אליהו ז"ל

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 111 תוצאות