מי חיבר את הקדושה שאנו אומרים היום בנוסח אשכנז (נקדש של יום חול, בשחרית של שבת, ונעריצך), האם מדובר בנוסח של פייטני אשכנז או של הקליר או שמא אף קדום יותר מזמן התנאים?
כמובן כוונתי לקטעי קישור בין הפסוקים קדוש ברוך וימלוך
מה שנכון נכון כתב:רבותינו שבדרום כתב: והברכה השביעית כנגד הברכות האמצעיות.
ראה בביאורו לתקו"ז כז, א ולא, א.
וראה הנוסח שהובא כאן.
שבענו מטובך כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש מאן דהוא שאומר שהאיגרת אינה של ר' שמשון?
מאוד מאוד הייתי רוצה לומר כן. וד"ל.
יעקובי כתב:שבת קכג ע"ב תד"ה לא.
עליך עיננו כתב:ד"ה בשבת
עליך עיננו כתב:אולי כונתך לתוס' בסוכה לו ע"ב שמוקצה חמור מכרמלית וע"ע בתוס' ישנים ביצה ג' שכ' שהוא חמור יותר
ועד שאתה שואל אם חמור תשאל אם הוי מן התורה או לא? שיש בזה מח' גדולה בראשונים כידוע
דראל כתב:קמח טחון טחנת. כיום, הדיון לגבי קבר רחל מציע את קבור בני ישראל (מתחת לחיזמה, ליד אדם) וצפונה ממנו שתי הצעות נוספות.
על האפשרות ליישב את המחקר עם המדרשים שיבידנו, ראה 'הרואה והרועה' יהודה אליצור, אלון שבות התשס"?.
איש_ספר כתב:על גזירת ווינא משנת קפ"א עי' ס' הדמעות לברנפלד ח"ב פ"ד סי' ח.